שאלה:
שלום רב כבוד הרב,
יש לי שאלה
,האם ניתן
להקביל את
הפסוק שבספר יואל
פרק ד' פס' ב'
:"ונשפטתי עמם
שם... ואת ארצי
חילקו" ,האם
הא-לוקים כועס
על כך שאומות
העולם חילקו
את ארצו,שבשל
כך נתנו אישור
לבני פריצי
עמנו הציונים
להעמיד חזונם
הטמא,ולסמא
עיני ישראל לע"ז
הציונית, ואשר
כל מהותם של
הציונים לעקור
התורה מישראל
ח"ו, גם בעזרת
המפלגות
החרדיות שמשמשות
להן ככלי עזר
לחזונם
המסוכן והטמא?
באותה ההצבעה
באו"ם על
חלוקת הארץ
בי"ז כסלו תש"ח
לפ"ק (29.11.1947
למניינם)?
כלומר האם
עתידים אומות
העולם להשפט
על תמיכתם
בציונים,שכך
לענ"ד (אני שוב
מדגיש
לענ"ד),בשל
האישור שלהם
לחלק הארץ,ושבכך נתנו
תמיכה
להמומרים
והאפיקורסים
מעמנו להיות
מכשול
ולהוליך את
עם ישראל שולל
אחרי גאולת
השקר ומקסמי
השווא המסוכנים שלהם?
אשריהם
האומות
שהתנגדו
בהצבעה באו"ם
וגם מבין אלה
שנמנעו.
להבדיל אלפי
הבדלות
מהצהרת כורש...
אהרון
בן-יצחק
תשובה:
לכבוד ר'
אהרן,
לענ"ד אין
זה חטא אצל
האומות,
שבעיניהם היו
עושים לטובת
כלל ישראל,
ואם הציונים
ישתמשו במדינתם
כדי להעקור את
התורה אין זה
ענינם של
האומות. וכן
מה שהציונים
עוברים על
שבועות הגלות
אינו ענין
האומות, שאין
האומות
אפוטרופוסים
עלינו שלא
להניחנו
לעבור על מה
שכתוב במסכת
כתובות. ויש
להביא ראיה
לזה מהמעשה
שהביא הרבי
זי"ע בויואל
משה סימן ס"ה בשם
המהר"ם חגיז
זצוק"ל בענין
המלך שרצה לבנות
את בית המקדש
ואמר הזקן
שביהודים
להמלך "יחי
אדוננו המלך
ויאריך ימים
על מלכותו,
אנו עבדיך
מחוייבים
לברך את ה' אשר
יעצך ולהחזיק
לך טובה על
חסדך זה
האחרון מן
הראשון שאתה
מתנדב הוצאת
הבית, אמנם
כפי אמונתינו
אין בידינו לבנות
הבית שאנו
מאמינים
ומקויים
שהבית הזה
יהיה לנו בנוי
מאת ה' מן
השמים כשיהיה
ברצונו ית"ש
לא זולת." הרי
שקרא לזה חסד
ומ"מ הודיע
למלך שלפי
אמונתינו
אסור לעשות
כן.
וכן מצינו
שהמלך
נאפאליאן נתן
זכויות שוות ליהודים
במלכותו, וכן
פראנז יוסף
בעסטרייך, ואנו
קוראים להם
מלכי חסד,
ואע"פ
שהתוצאה מזה
היתה
התבוללות
היהודים, אין
להאשים
המלכים על זה,
אלא זה אשמת
היהודים. וכן
באמעריקא הכל
קוראים לזה
מדינה של חסד
ואע"פ שיש
התבוללות
יותר ממה
שהיתה מעולם
בכל ארצות
הגלות, אין זה
אשמת אמעריקא
אלא אשמת
היהודים. וכן
לענינינו אם האומות
נתנו ליהודים
מקום מקלט מן
הצרות נחשב זה
כטובה ומצוה
אצלם, והאשמה
היא על היהודים
שקבלו המתנה
ועברו על
השבועות, וכן
על החילונים
שהשתמשו
במתנה זו
לעקור את
התורה.
הערש
לעווענטאל