שבוע טוב כבוד הרב,
יש לי שאלה
על יישוב אר"י
ועלייה אשר
מראש אני כותב
עליהן שהן דעת
מיעוט
שלי,איני יודע
מה רבנים
אחרים
בעבר אמרו על
זאת אם אמרו
כזאת בדיוק,וזו
דעתי להלן:
אחד, שאין
מצווה לעלות
לארץ ישראל
בזמן גזירת הגלות
גם ליחיד וגם
לרבים
שתיים, שיש
מצווה בו
זמנית
להתיישב בארץ-ישראל
לשם קיום כל
התורה
כולה,ולכאורה
זה סותר,אך
אני מיישב
סתירה זו
בכך:שבזמן
גזירת הגלות
עלינו
להתיישב
בגלות
ולהתפלל
לשלום המלכות
כי בשלומה יהא
לנו שלום,ולא
לעלות לארץ ישראל,כי
גם אם יחיד
עולה לאר"י
לשם קיום
כהת"כ בכ"ז
זהו דחיקת
הקץ והוא
מפרסם חסרון
אמונה בישועת
ה' להושיע
ולקבץ את
עמו,בגאולת
מצרים
והעלייה מבבל
היו לאחר שהקץ
היה ידוע בכתובים
כגון: 400 שנה ו-70
שנה,אך בגלות
אדום הזה הקץ
נעלם מעינינו
ונגאל רק לאחר
שנעשה
תשובה,שבזכות
התשובה בעז"ה
נגאל בב"א.
ולכן בגלות
הנוכחית אי
אפשר לעלות
לאר"י אלא
להמתין למשיח
שבא לקבץ
גליותיהן של
ישראל,עד כאן
נושא העלייה
העצמית או
העצמאית שהיא
אסורה.
ישיבת אר"י
:כל בני ישראל
בזמן גזירת
הגלות הנוכחית
של גלות אדום
שנשארו לאחר
חורבן בית שני
בארץ ישראל
ולא גלו
ממנה וצאצאיהם
עד לימינו
ממש,עליהם חלה
המצווה,ושוב
אני כותב ,חלה
עליהם מצוות
עשה דאורייתא
בזמן גזירת
הגלות ליישב
באר"י ולא
לצאת
ממנה,ולהתפלל
לשלום המלכות
הזרה באר"י
עדי שנזכה
לביאת גואל
צדק שיבוא
עם נדחי
ישראל מן
הגלות,להבדיל
אלף אלפי הבדלות
שכל יהודי
חייב להתפלל
לעקירת מלכות
המינות הרשעה
מארץ הקודש
בב"א.
ולכן אני
אומר שאין
ביהם סתירה,מי
שגלו אבותיו
בחורבן הבית
והוליד
צאצאים, כולם
הם אסורים
לעלות לאר"י
אפילו לש"ש
שהרי זה הפרה
של שלוש
השבועות
ופרסום חסרון
אמונה וכפירה
באמונה של
ביאת המשיח,עם
זאת דורות
שלאחר
החורבן,יהודים
שלא גלו אלא ישבו
בארה"ק
וצאצאיהם עליהם
חלה החובה של
יישוב אר"י
, כגון :
היישוב הישן
בעיה"ק
ירושלם תובב"א ,והם
עצמם מקיימים
בישיבתם את
המצווה גם
בזמן גזירת
הגלות, עם זאת
קיימת
ותקפה גם קיום
השבועות של
איסור מרידה
באומות
ודחיקת הקץ,ולכן
חייבים באר"י
בכבוד המלכות
של או"ה
האם יש
לדעתי זו שורש
של הצדקה
ואמיתות?.
יש דעת רב
יהודה בגמרא
כתובות קי
עמוד ב הסובר
שאפילו יחיד
העולה לארץ
ישראל בזמן
הגלות עובר על
השבועה, אבל
אנו פוסקים
כרבי זירא
שהיחיד מותר
לעלות ורק
הצבור אסורים
מטעם השבועה.
ועיין בויואל
משה מאמר א'
פרק א ופרק י
וגם במאמר ב'
בפרקים הראשונים.
ודע שבני
הישוב הישן לא
היו בארץ
ישראל כל ימי
הגלות. היה
תקופה ארוכה
בזמן
הראשונים
שכמעט לא היה
שום יהודי
בארץ ישראל.
זה היה לאחר
מסע הצלב
הראשון
כשגרשו
(והרגו)
הנוצרים כל
היהודים
מירושלים,
ואפילו מאתים
שנה אח"כ כשבא
הרמב"ן לארץ
לא מצא מנין
יהודים בירושלים.
והישוב הישן
הם צאצאי
תלמידי הגר"א ותלמידי
הבעש"ט שעלו
לארץ בערך
משנת תק"ס ואילך.
וגם יש בישוב
הישן ספרדים
שהיו בארץ
לפני
האשכנזים,
המקובלים היו
בצפת בזמן
האריז"ל, והיו
מקובלים
בחברון כגון
ר' אברהם
אזולאי. אבל
כל הספרדים
האלו הם צאצאי
מגורשי ספרד ולא
היו בארץ כל
ימי הגלות.