בעקבי הצאן

וישלח תשס"ח

ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר (לב, כה).

כתב הגאון ר' שמעון שוואב זצ"ל (תרס"ח-תשנ"ג): מצינו מבוכה גדולה במדרשי חז"ל מי היה המלאך, בבראשית רבה (פרשה עז,ג והובא ברש"י) א"ר חמא בר חנינא שרו של עשו היה, וכן איתא במדרש תנחומא (וישלח ח) ויאבק איש עמו זה סמאל שרו של עשו שבקש להרגו. אבל בפרקי דרבי אליעזר פל"ז איתא אמר לו [המלאך] שלחני אמר לו [יעקב] איני משלחך עד שתאמר לי מה שמך וקרא [המלאך] שמו [של יעקב] ישראל כשמו שנקרא שמו ישראל, והוא פלא.

הנה המשכיל יבין שמה שאמרו חז"ל (עי' בראשית רבה פרשה עח,ג) שפרצופו של יעקב חקוקה בכסא הכבוד פירושו שתפארת כבודו יתברך מיוסד על מדת אמת שזו היא מדתו של יעקב [כדכתיב (מיכה ז,כ) תתן אמת ליעקב] ושרו של עשו הנקרא בפי חז"ל סמאל הוא ממונה על הפך האמת, אבל הוא מראה את עצמו כאילו הוא אמת לאמיתו, וזהו מה שאמרו חז"ל (חולין צא.) כתלמיד חכם נדמה לו. ולפי זה מובן שסמאל קרא את עצמו ישראל יען היותו שקר מוחלט. ודוגמא לזו היא אמונת הנוצרים (בני בניו של עשו) המאמינים בתנ"ך אבל מפרשים פירוש המלים של ציון וירושלים וישראל כרמזים על ע"ז שלהם. וכן מצינו שהכופרים בתורה מן השמים קוראים את עצמם "רבנים" ואינם אלא כומרים בעלמא, וקוראים בית תיפלה שלהם "בית הכנסת" דוגמת סמאל שקורא את עצמו "ישראל".

ועוד מספרים שיש מדינה בארץ חמדה מעבר לים ששרי המלכות והשליטים והמחוקקים הם כופרים מינים ואפיקורסים המחללים את קדושת עם ה' וקראו שם המדינה והמלכות שלהם בשם "ישראל" על אף שדתיהם שונים לגמרי מחוקי התורה. (אולי נקט הרב שוואב זצ"ל לשון זה "מספרים שיש מדינה" לפי שהיה קשה לו להאמין שיהיה דבר כזה.)

ונאמר וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו (לב, כו) לרמז שנפגם מדת האמת של יעקב במקצת, ועל זה אנו מתפללים "וטהר לבנו לעבדך באמת" עד אשר יבא יעקב שלם עיר "שכם" ראשי תיבות שם כבוד מלכותו, ודי למבין. (מעין בית השואבה)

ואפשר שכוונתו בדברים הסתומים האלה, שיש היום מאבק בין הישראל האמיתי לה"ישראל" של הציונים, וכיון שראו הציונים שאינם יכולים לכבוש לגמרי את הישראל האמיתי, נטלו עצה להסיתם לבוא עמהם בברית ויוותרו במקצת על מידת האמת שלהם. היו רבנים שהתנגדו לציונות ואעפ"כ התירו להשתתף עמהם במידה מסוימת בטענה שזו היא חלק מהמלחמה נגדם. וסבר הרב שוואב זצ"ל שזהו ויתור במקצת על מידת האמת של יעקב אבינו.

וידוע שהרב שוואב זצ"ל היה מנהיג באגודת ישראל דאמעריקא ומ"מ סירב להשתתף בשום אסיפה יחד עם רבני אגודת ישראל מארץ ישראל, לפי שלא הסכים לשיטתם להשתתף בממשלת הציונים.