בעקבי
הצאן
ויצא תשס"ח
עם אשר
תמצא את אלהיך
לא יחיה...ולא
ידע יעקב כי רחל
גנבתם (בראשית
לא,לב).
כתב
רש"י בשם
במדרש דמאותה
קללה מתה רחל
בדרך. ואע"פ
שלא ידע יעקב כי
רחל גנב את
התרפים,
ובודאי לא
נתכוין לקללה,
מ"מ חלה הקללה,
דברית כרותה
לשפתים, היינו
שהקב"ה כרת
ברית עם
השפתים של
צדיקים והוא
מקיים את דבריהם,
ולכן על
הצדיקים
להיזהר מאד
בדבריהם.
ועל
דרך זה פירשו
חז"ל
בסנהדרין קב
ע"א את מעשה
יהוא המלך,
שבחר בו הקב"ה
להפיל את
המלכות בית
אחאב ולבער
עבודת הבעל מן
הארץ, וכן עשה,
הרג את המלך
וכל ביתו,
ואח"כ הכריז
ואמר: "אחאב
עבד את הבעל
מעט יהוא
יעבדנו הרבה.
ועתה כל נביאי
הבעל כל עבדיו
וכל כהניו
קראו אלי איש
אל יפקד, כי
זבח גדול לי
לבעל כל אשר
יפקד לא יחיה"
(מלכים ב'
י,יח-יט). ובכן
במרמה קבץ את
כל עובדי הבעל
אל בית הבעל, ואז
נכנסו אנשי
יהוא והרגו את
כולם. נתרצה
הקב"ה במעשיו
של יהוא
והבטיח לו
"בני רבעים
ישבו לך על
כסא ישראל".
אבל
אחרי כל זה
אנו קוראים
שיהוא בעצמו
עבד את עגלי
הזהב שבנה
ירבעם בן נבט:
"ויהוא לא שמר
ללכת בתורת ה'
אלקי ישראל
בכל לבבו, לא
סר מעל חטאות
ירבעם אשר
החטיא את
ישראל" (שם
פסוק לא). ויש
לתמוה היאך אפשר
שצדיק זה,
הלוחם מלחמת
ה' נגד ע"ז,
נכשל בעצמו
בע"ז? "אמר
אביי: ברית
כרותה
לשפתים." מכיון
שאמר "יהוא
יעבדנו הרבה"
אע"פ שלא נתכוין
אלא לרמות את
עובדי הבעל,
הדבר פעל עליו
עד שבאמת עבד
ע"ז.
אנו
רואים היום
כמה בני אדם
חשובים
המתנגדים למדינה
הציונית, ובכל
זאת אינם
נמנעים
מלהשתמש
במילות מלשון
הציונים
"עברית" או
לזמר שירות
הציונים
המדברים על
חברון
וירושלים
כאילו הם
"שלנו". בטוחים
אנו שאינם
מתכוונים אלא
לשחוק בעלמא או
ליהנות מן
השיר, ואינם
מאמינים
ברעיונות אלו.
ויש המרחיקים
ללכת יותר
ועושים עצמם
כאילו
מאמינים באיזה
נקודות של
ציונות, או
עכ"פ מכבדים
את האמונות
הטפלות האלה,
כדי לעסוק בקירוב
רחוקים,
וכנראה
מקווים שבמשך
הימים אחר
שישובו אותם
בעלי תשובה
לתורה ומצות
ילמדו דעת
תורה האמיתית
על הציונות.
אבל על בני
אדם כאלה לזכור
את המוסר השכל
שלמדנו מיהוא,
שלהעמיד פנים
כעובד ע"ז לכל
תכלית שבעולם,
אפילו לשם
מצוה, לבסוף
יביא לידי ע"ז.
שם
בסנהדרין קב
ע"א נותן רבא
תירוץ אחר למה
נכשל יהוא,
וגם זה נכפל
בדברי ימינו.
"חתימתו של
אחיה השילוני
ראה וטעה."
כאשר עלה
ירבעם בן נבט,
המלך הראשון
של עשרת
השבטים, על
כסאו, קבץ את כל
מנהיגי העם
ובקש מהם
שיחתמו על
נאמנותם לו.
אמר להם כל מה
שאני אומר,
אתם תעשו?
אמרו לו הן.
אמר להם אפילו
לעבוד ע"ז? אמרו
הצדיקים שבהם
חס ושלום. אבל
הרשעים אמרו להצדיקים,
וכי עולה על
דעתכם שאדם
גדול כירבעם
יעבוד ע"ז?
בודאי אינו
מתכוין אלא
לנסותינו אם
אנו באמת
נאמנים לו.
וקבלו טענה
זו, והכל חתמו,
אפילו הנביא
הצדיק אחיה
השילוני.
וכיון שחתם
אחיה השילוני
על מלכות
ירבעם, כל מה
שעשה ירבעם
אח"כ היה נראה
כאילו נעשה
בהסכמת אחיה
השילוני. ולכן
מובן לנו איך
שיהוא, הקנאי
הגדול הלוחם
נגד ע"ז, עבד את
עגלי הזהב
שבנה ירבעם.
בזמננו
נתיסדה תנועת
אגודת ישראל
ללחום נגד
ציונות, ובשנים
הראשונות
זכתה להסכמתם
וחתימתם של כמה
גדולי ישראל
אמיתיים, כגון
החפץ חיים זצ"ל
ורבי אלחנן
וואסערמאן
זצ"ל ורבי
חיים עוזר גראדזינסקי
זצ"ל. אבל בשעת
הקמת המדינה
הציונית, כמה
שנים לאחר
פטירתם של
גדולים אלו,
הצטרפו עסקני
אגודה
להממשלה ומאז
ועד עתה בקשו
רק "לעשות בשר
חזיר בטהרה"
דהיינו לקרב
את המדינה יותר
אל הדת. ויש
שומרי תורה
הרבה
המסכימים
למעשי האגודה
ומסתמכים על
חתימות
הגדולים מהשנים
הראשונות של
אגודה, כאילו
כל הנעשה תחת
השם "אגודה"
נעשה בהסכמת אותם
גדולים. כמו יהוא,
יהודים אלה
יכולים להיות
קנאים גדולים הלוחמים
נגד כל מיני
ע"ז וכפירה
שבעולם, בו בזמן
שהם תומכים
בע"ז הציונית.