ואתחנן תשס"ח

משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות (ישעיה כב,א).

הגמרא בתענית (כט ע"א) מפרש שפסוק זה מדבר על חורבן בית המקדש. גיא חזיון הוא ירושלים, מקום שנאמרה עליו חזיונות הרבה. כשחרב הבית בראשונה נתקבצו כיתות כיתות של פרחי כהונה ומפתחות ההיכל בידן ועלו לגג ההיכל ואמרו לפניו רבונו של עולם הואיל ולא זכינו להיות גזברין נאמנים יהיו מפתחות מסורות לך וזרקום כלפי מעלה ויצתה כעין פיסת יד וקיבלתן מהם והם קפצו ונפלו לתוך האור.

רבי אברהם ליכטענשטיין זצ"ל, מחבר ספר כנפי נשרים, היה אב"ד פראשניץ בפלך פלאצק, פולין, במאה הששית. בפירושו מגדנות אברהם על שיר השירים, השתמש במעשה זה מהגמרא בתענית לפרש את השבועות שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ידחקו את הקץ ושלא יעלו בחומה:

"חלילה להם לישראל בגלות לעשות השתדלות ביד חזקה אם עפ"י מלכי אוה"ע ושרים, או ילכו בחומה, כולם כאחד ואיש לאחיו יחזק באו ונלכה לירושלים ביד חזקה ולבנות בהמ"ק, או נפייס להמלך תוגר בדמים עד כי ימכור לנו כל מדינת א"י להיות לנו כמקדם, ונבנה בית ונקריב קרבנות אבל חלילה לנו זאת! עד יערה רוח חסד ממרום וישלח ישועה ע"י משיחו ובהרשאה ממלך יושב מרום. וזה נודע לנו מן פס-יד אשר קבל המפתחות מאתנו.

והוא דומה ממש למי שרוצה לילך לבית והבית נעול, ודומה לו כמי שאין בעלים לבית, ואם רוצה לפתוח בחזקה ולשבור את הדלת, אומרים לו שוטה עמוד! הרי יש בעלים להבית והמפתחות בידם ואתה רוצה ליכנס ביד חזקה? הרי אתה נתפס כגנב, המתן עד שיבא בעל המנעול ויתן לך המנעול ותפתח את הבית. כן אחר שמן השמים ירדו וקבלו המפתחות, איך יעלה בלבבנו לעלות בחומה בלי רשות מן השמים? וצריכים אנחנו להמתין עד כי יבא בעל המפתח וימסור לנו המפתח, ואז נעלה לציון ברנה.

באותו מעמד השבועה היו ג"כ בנות ירושלים, אלו אומות העולם, שלא יכבידו עול הגלות עליכם, וזהו פירוש הפסוקים. כנסת ישראל אומרת להקב"ה: "תהא שמאלו תחת לראשי – היינו השפעת הנבואה כמקדם – וימינו תחבקני." הקב"ה משיב לה: "מה לכם לבקש עוד ממני, ראו גודל אהבתי אליכם, שכבר השבעתי את בנות ירושלים – אומות העולם – שלא יכבידו עול הגלות עליהם, וא"כ מה תעירו ומה תעוררו את האהבה עד שתחפץ - מה תתחזקו בבקשה למהר השפעת נבואה ולעורר האהבה, טוב המתינו עד שתחפץ עד כי יהי' החפץ והרצון מכל פמליא של מעלה.