בעקבי הצאן

תולדות תשס"ח

ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרוש את ה'. ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו... (בראשית כה,כב-כג)

פרש"י ויתרוצצו לשון ריצה, כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת עוברת על פתחי עבודת אלילים עשו מפרכס לצאת. וכיון שהבחינה רבקה שיש במעיה בן רשע אמרה למה זה אנכי, למה הייתי מתאוה ומתפללת על הריון.

והקשה הרב יעקב דוד ווילאווסקי זצ"ל (הרידב"ז) מסלוצק (תר"ה-תרע"ג), א"כ במה נתנחמה בתשובה של שני גוים בבטנך. ותירץ וז"ל דהנה עינינו רואות תמיד כי רוב מהרסיך ומחריביך ממך יצאו, והמשחיתים את כרם ד' והחוטאים והמחטיאים את הדור העיקר הוא לא מן הרשעים הגלוים, כי מי שמגלח את זקנו ואוכל נבילה וטריפה ועושה תועבת ה' בגלוי לעיני השמש, הרשע הגלוי הזה אינו משחית הכלל בית ישראל, כי דבריו אינם נשמעים כלל ואינו נכנס ללב בני ישראל, ואין בכוחו לרחק את לבות בני ישראל מן אביהם שבשמים, אלא בכוחו לפי שעה לבוא בעקיפין ובמלשינות לבטל מתורה ומצות, אבל לא יפעל כלל על לבות בני ישראל לרחקם מן אביהם שבשמים.

משא"כ אותן בני אדם שטינא בלבם והאפיקורסות ר"ל נשתרש בקרבם ושונאים בלבם התורה שבע"פ ושונאים את החכמים בלבם שנאה כבושה ועכ"ז הם שומרים הרבה מצות ומדקדקים בכמה מצות, ואומרים תהלים הרבה ורודפים אחרי תפלה בציבור ואחר קדושה, ועושים חבילות חבילות של מצות לעיני השמש, ולובשים בגדי תלמידי חכמים ומדברים בנחת, ויש מהם שנעשו מנהיגים בישראל מהם רבנים מהם חכמים מהם סופרים, וטינא בלבם, מקורבים ומחבבים להחפשים והאפיקורסים, ועושים במחשך מעשיהם וחופרים חפירה ורשת לרגלי תלמידי חכמים, האנשים הרשעים הללו מטילין זוהמא וכפירה אצל בני דורם וממאסים את התורה אצל המון עם, ומטילין ארס נחש הקדמוני אצל המון, לבזות הת"ח שיתרחקו בניהם מן לימוד התורה, ולהחליף על רוח זרה לחבק חוק נכרים, והמון עם אינן מרגישין כלל את טומאתם של אנשים הללו המתכסים באדרת שער למען כחש, ואדרבה קדוש הוא בעיניהם כי אין בכוחו של המון עם להבחין זה כמו שעיניניו רואות וכו' הרשעים הללו המה המורדים והפושעים היותר גרועים מחטיאי הרבים וכו'.

ע"כ נתיראה רבקה אמנו כאשר ויתרוצצו הבנים בקרבה וכו' וסברה שהוא הכל אחד ונפל פחד עליה ותאמר למה זה אנכי, למה לי כל עיקר הריון והבנים ולמה נתפללתי ועוררתי רחמים על בן כזה, ע"ז השיבו לה בבתי מדרשו של שם ועבר שאל תפחד ואל תדאג, כי זה אינו איש אחד אלא שנים המה במעיך, צדיק הוא צדיק לעצמו והרשע הוא רשע לעצמו ואין סכנה ח"ו בזה, ששני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו, עכ"ל (נמוקי הרידב"ז).

והנה היום אנו עומדים בפני סכנת הציונים החפשיים וגם סכנת הציונים הדתיים. ושתיהן סכנות גדולות, אך סכנת הדתיים גדולה יותר, כמו"ש הרידב"ז שנראים כשומרי תורה ורודפים אחר מצות ובאמת טינא בלבם לכפור בגזירת הגלות ובאמונת ביאת המשיח שהאמינו בו ישראל בכל הדורות, שיבוא בעת שיעלה הרצון לפני הבורא ולא ע"י שום פעולת אנושית. ועוד, שסכנת הציונות החפשית נעשה חלש יותר ויותר במשך השנים, ככל שקשר היהודים החפשיים ליהדות פוחת והולך. אבל הציונות הדתית מתחזקת כמו בכל השנים ואפשר עוד יותר, לפי שאפילו בכתות המתרחקים מציונות יש הרבה ששכחו טעמי התרחקותם, ולכך יש לנו לפנות את כל כוחנו ללמד טועים בינה ולטהר לבות בני ישראל מכפירה זו.