ספירת העומד תשס"ח

שנים עשר אלף זוגים תןלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת ועד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה וכו' כולם מתו מפסח ועד עצרת וכו' כולם מתו מיתה רעה מאי היא א"ר נחמן אסכרה (יבמות ס"ב ע"ב).

לפני שתי שנים הבאנו בדף "בעקבי הצאן" שכותבי הציונים וגם המשכילים הכופרים מארץ אשכנז שעסקו בדברי ימי ישראל בדו מלבם שתלמידי ר"ע מתו לא במחלת האסכרה אלא במלחמת בן כוזיבא נגד הרומיים, שהיו חיילים באותה מלחמה. והבאנו שהרב יצחק אייזיק הלוי בספרו דורות הראשונים (חלק ד' פרקים לט-מא) הראה שאין להם מה על שיסמכו, לא בדברי חז"ל ולא בשאר מקורות התקופה. ואנו יודעים רק שר"ע היה אומר על בן כוזיבא שהוא מלך המשיח (ירושלמי תענית כד ע"א). והרחבנו הדיבור קצת על ענין בן כוזיבא והמחלקת בין חכמי תקופתו אם הוא משיח או לא.

ומאז העלו הקוראים היקרים כמה שאלות טובות בסוגיא זו, לכן החלטנו בשבוע זה לפנות אל שתים מהן.

שאלה: הלא הציונים מביאים ראיה מדברי הגאונים שתלמידי ר"ע מתו במרד בן כוזיבא.

תשובה: הראיה היחידה שמצאו היא מילה אחת באגרת רב שרירא גאון, וזה לשונו: "והעמיד רבי עקיבא תלמידים הרבה, והוה שמדא על התלמידים של רבי עקיבא, והות סמכא דישראל על תלמידים שניים של רבי עקיבא, דאמור רבנן שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת ועד אנטיפרס וכולם מתו מפסח ועד עצרת והיה העולם שמם והולך עד שבאו אצל רבותינו שבדרום ושנאו להם ר' מאיר ור' יוסי ור' יהודה ור' שמעון ור' אלעזר בן שמוע והם העמידוה באותה שעה כדאיתא ביבמות." וכתב הרב הציוני עדין שטיינזאלץ בפירושו על הגמרא שלשון שמדא לא משמע אסכרה אלא הריגה בחרב, ואולי מכוון רב שרירא גאון על מלחמת בן כוזיבא. אך הדורות הראשונים כבר נטפל בטענה זה בחלק ד' דף שפ"ב (שכנראה בזמנו כבר הביאו המשכילים דיוק זה בדברי רב שרירא), וכתב שהנה רב שרירא גאון מסיים "כדאיתא ביבמות" וא"כ מבואר שלא בא לחלוק על הש"ס אלא להביא המעשה כדאיתא בש"ס שמתו באסכרה. וע"כ שלשון שמדא אינו מלשון הריגה, אלא מלשון כליון.

ועוד כתב הדורות הראשונים שם שכל כ"ד אלף תלמידים אלו למדו מר"ע קודם החורבן, והביא ראיה מאגדת הש"ס כתובות סג ע"א שר"ע חזר לאשתו עם הכ"ד אלף תלמידים ובא חמיו כלבא שבוע להתיר נדרו, והרי כלבא שבוע מת בחורבן ירושלים, וא"כ ע"כ שהיה מעשה זה קודם החורבן. וא"כ א"א שהיו התלמידים האלה חיילים בצבאו של בן כוזיבא חמשים או ששים שנה לאחר החורבן, שאז היו זקנים מאד ולא גבורי מלחמה.

ובאמת כל השאלה הזאת אין לה נפקא מינה לענין ציונות, שבין אם רבי עקיבא שלח את תלמידיו למלחמה ובין אם לא עשה יותר מתמיכה במרד בן כוזיבא כדאיתא בירושלמי, עדיין עלינו לתרץ למה לא היה במרד זה עבירת השבועות שלא יעלו בחומה, שלא ימרדו באומות ושלא ידחקו את הקץ. ועל זה באה התשובה בדברינו שסבר רבי עקיבא שבן כוזיבא היה לו סימני משיח והיה לו חזקה שהוא מלך המשיח, ועל המשיח האמיתי לא שייך איסור השבועות, משא"כ הציונים ההולכים במלחמה בלי שום מלך שיש לו סימני המשיח, או אפילו מי שאומרים עליו שהוא משיח.

שאלה: כתבתם: "לפי הרמב"ם בהלכות מלכים פי"א ה"ד משיח צריך להיות "מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה" ובן כוזיבא היה עושה כל אלה, ולפיכך סבר רבי עקיבא שהוא המשיח ואז אין איסור לילך אחריו במלחמה. אבל משיח שקר שלא הצליח לכוף כל ישראל לשמור את התורה, או מי שאינו אומר שהוא משיח, אסור לילך אחריו במלחמה שזו היא עבירת השבועות." אבל הלא כתב הרמב"ם שם עוד סימן ותנאי שצריך המשיח לקיים, וזהו שילחם מלחמות ה'. ואם הרמב"ם כותב שא"א להוכיח שהוא משיח עד שילחם מלחמות, איך אפשר לומר שמי שעדיין לא הוכיח שהוא משיח אסור להלחם מלחמות? א"כ לעולם לא יוכל להוכיח חזקתו!

תשובה: יש לקרוא סימני המשיח שברמב"ם כסדרן, ורק לאחר שהשלים כל מדרגה ומדרגה יוכל להמשיך ולעלות אל המדרגה הבאה. לכך, אם הוא הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, אז מספקת חזקת המשיח שבו שיהא מותר לו להלחם מלחמות ה'. ולאחר שהשלים תנאי זה של מלחמות, מותר לו להמשיך במדרגה הבאה שברמב"ם, דהיינו בנין בית המקדש וקיבוץ גליות.

ועוד יש לתרץ על פי מ"ש החפץ חיים זצ"ל (הובא על ידי תלמידי הגאון ר' אלחנן וואסערמאן זצ"ל הי"ד במאמר "אומר אני מעשי למלך" סעיף ט') שיש מלחמה אחת שמותרת אפילו בזמן הגלות, והיינו מלחמה נגד גזירת שמד. והדוגמא למלחמה כזו היא מלחמת החשמונאים נגד היונים, ואף שמלחמה זו היתה בזמן הבית, מ"מ אמר החפץ חיים שמותר לצאת למלחמה כזו אפילו בזמן הזה שנוהגים השבועות, נגד מלכות הגוזרת גזירות שמד כגון רוסיא תחת הקאמוניסטין. וזה לשון החפץ חיים, "יהודים שגו, בשעה שהתחילו גזירות היעווסעקעס היו היהודים חייבים לצאת נגדם למלחמה במסירות נפש, אמת יהודים רבים היו נהרגים, אולם כוחו של השטן היה נחלש, אולם כאשר לא נמצא מי שימסור נפשו במלחמה, נתחזקו היעווסעקעס." ולפ"ז יש דרך למשיח להשלים תנאי זה של "וילחם מלחמות ה'" אפילו קודם שהוכיח על עצמו שהוא משיח, והיינו שילחם נגד גזירת שמד.

מי שאין לו אי-מייל יכול לקבל גליון זה כל שבוע בחנם דרך הפאסט. יכתוב נא להאדרעס שבשולי הדף.