בעקבי הצאן

ראש השנה תשס"ח

ויהי היום ויבאו בני האלקים להתיצב על ה' ויבוא גם השטן בתוכם (איוב א,ו).

ויהי היום ראש השנה הוה ויבאו בני האלקים להתיצב על ה' ,אלין ב"ד רברבא בני האלקים ודאי בנוי דמלכא קריבין לגביה, ואינון שבעין ממנן דסחרין תדירא למלכא ואינון חתכין דינא על עלמא, להתיצב על ה', וכי על ה' קיימי, אלא בשעתא דאלין קיימי על דינא, דינא קדמאה דכלא ביה מאן הוא דלא יוקיר לשמא דקודשא בריך הוא ודלא יוקיר לאורייתא ולעבדוי, אוף הכי מאן הוא דלא חייש על יקרא דשמא קדישא דלא יתחלל בארעא מאן הוא דלא חייש ליקריה דקודשא בריך הוא מאן הוא דלא שוי יקר לשמא דא (זוהר הקדוש במדבר רלא ע"א). ויש לעיין מה שייכות יש לזה עם שאר המעשה דאיוב.

ויאמר ה' אל השטן מאין תבא ויען השטן את ה' ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה. אמר לפניו רבש"ע שטתי בכל העולם כולו ולא מצאתי נאמן כעבדך אברהם וכו' (בבא בתרא טו ע"ב). ויאמר ה' אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ. א"ר יוחנן גדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם דאילו באברהם כתיב כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ובאיוב כתיב איש תם וישר ירא אלקים וסר מרע (שם). ואז התחיל השטן לקטרג על איוב ואמרו חכז"ל שלשם שמים נתכוון, כיון דחזיא להקדוש ברוך הוא דנטיה דעתיה בתר איוב אמר חס ושלום מינשי ליה לרחמנותיה דאברהם (שם טז ע"א).

ומה היה הסוף? ויען ה' את איוב מן סערה ויאמר מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת (איוב לח,א-ב). ופרש"י אמר הקב"ה מי זה הוא מחשיך עצה מקלקל במילים וברוב דברים, שכתבתי איש תם וישר בתחילת הספר כדי לחול שמי עליו, והוא בא והחשיך וקילקל מה שיעצתי ברוב דבריו. ואיוב ענהו מי זה מעלים עצה (לקמן מב) אילו הייתי יודע עצתך לא הייתי מרבה בדברים. והקב"ה השיבו והלא אברהם לא היה יודע ועמד בעשר עכ"ל.

וביאר אחד מזקני רבני נטרונא שליט"א שבאמת היה איוב גדול מאברהם כדאיתא בב"ב טו ע"ב, אלא שהדין הראשון שאדם נידון בו בראש השנה הוא על כמה עשה למען כבוד שמו יתברך, והרי אברהם אבינו הלך בכבשן האש למען כבוד שמו יתברך, ולא הרהר אחר מידותיו אע"פ שלא ידע שהוא נסיון, ולכך זכה אברהם בדין יותר מאיוב.

עשרה דורות מנח ועד אברהם והיו מכעיסין ובאים עד שבא אברהם אבינו ונטל שכר כולם (אבות פ"ה מ"ב). וכן אמרו (חגיגה טו ע"א) ברא צדיקים ברא רשעים ברא גן עדן ברא גיהנם כל אחד ואחד יש לו ב' חלקים אחד בגן עדן ואחד בגיהנם זכה צדיק נטל חלקו וחלק חברו בגן עדן נתחייב רשע נטל חלקו וחלק חברו בגיהנם. ואמר רבינו מסאטמאר זצוק"ל שהנה הדין הוא הניזקין גובין מן העידית, ועל דרך צחות י"ל דע"י הההיזק עכבו המזיק מעבודת השי"ת, ולכך משלם מהעידית שיש לו דהיינו שכר המצות שעשה, וה"נ כל הדורות הללו היו עובדים ע"ז ובונים את הע"ז יותר ויותר ומעכבים כל העולם מעבודת השי"ת, עד שבא אברהם אבינו ואמר שאין בו ממש, והיה צריך להתגבר על כל הפראפאגאנדא שלהם, והם זרקו אותו לכבשן האש, ולכך הם נתחייבו לשלם לו מן העידית דהיינו משכר המצות שעשו. ולעניננו, הרי זה עתה מאה שנים שהציונים וגוריהם בונים את הע"ז הציונית ע"י דרשותיהם ומכתבי עתים שלהם, ואשרי מי שבא ומבטל ע"ז זו שזוכה בשכר כולם.

לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי וכו' קדש את שמך על מקדישי שמך וקדש את שמך בעולמך ובישועתך תרים ותגביה קרננו למעלה והושיענו בקרוב למען שמך, ברוך המקדש את שמו ברבים. ולכאורה אם מדברים בבני ישראל המקדישים את שמו יתברך מה שייך להתפלל קדש את שמך הא כבר נתקדש. ועוד מה מסיימים ברוך המקדש את שמו ברבים, דלכאורה אין זה מעין הפתיחה.

ויש לפרש ע"פ השבולי הלקט שדן אם יש לומר בסתר או לא, דנראה כאילו אומרים שיהא אדם ירא שמים בסתר דווקא, והביא בשם אחיו ר' בנימין דאדרבה צ"ל בסתר, דהנה איתא בתנא דבי אליהו (פרק כא), העטופים ברעב בראש כל חוצות, אין רעב אלא דברי תורה דכתיב הנה ימים באים נאום ה' וגו' מכאן אמרו לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר. ופירושו דנוסח זה נאמר כנגד דורו של שמד, כשגזרה המלכות שלא יהיו יראי שמים בגלוי, ועל זה אמרו דמ"מ לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר, ויקרא קריאת שמע בסתר.

וע"פ זה י"ל דהנה עיקר ותכלית העולם הוא קידוש שם שמים כמ"ש הרמב"ם ספר המצות במצוה ט' שאנו מצווים לפרסם שמו יתברך בעולם, וכשנמצאים בשעת השמד אין קידוש שם שמים ברבים, ולכך אנו מבקשים קדש את שמך על מקדישי שמך וגו' ר"ל אותן שמקדישים שמך בסתר עכשיו, קדש את שמך עליהם ברבים, ולכך מסיימין שפיר מעין הפתיחה ברוך המקדש את שמו ברבים.

ולעניננו הרי המוסד הקדוש נטרונא מקדישים שמו יתברך ומשתדלים לעשות קידוש השם זה ברבים, וב"ה כבר ראינו הצלחה, אבל לזה צריכים לעזרתכם, כי אזלה פרוטה מן הכיס וכמעט א"א להמשיך בעבודת הקודש, וישתקט קול קידוש השם בעולם ח"ו. לכך אנו מבקשים מידידינו ותומכינו שיחי' שימהרו למסור נדבותיהם לגבאי נטרונא קודם יום הדין הבא עלינו לטובה, ויה"ר שבזכות גילוי כבוד שמו יתברך כמעשה אברהם עבדו נזכה בדינא קדמאה להתברך בכל מיני ברכות וישועות ונזכה לראות בקיום הכתוב והיה ה' למלך על כל הארץ ויאיתו כל לעבדך בב"א.