מסעי תשס"ח

והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה (לג,נג).

הרמב"ן בפירושו על התורה ובספר המצות כתב שפסוק זה הוא מצות עשה, ודלא כרש"י שכתב שהוא הבטחה. וכתב הרמב"ן שמצות ישוב ארץ ישראל היא מהתרי"ג מצות ולכן אמרו חז"ל במסכת סוטה (מד ע"ב) שמלחמת יהושע עם הכנענים היא מלחמת מצוה.

אבל הרמב"ם לא מנה את ישוב ארץ ישראל בין התרי"ג מצות. ב"בעקבי הצאן" של שנת תשס"ו הבאנו את דעת המגילת אסתר בשיטת הרמב"ם, ופירוש המנחת אלעזר עליו. בשנה זו נעיין בדעה אחרת בשיטת הרמב"ם, דעת רבי יצחק אייזיק מקאמארנא זצ"ל (תקס"ו-תרע"ד).

רבי יצחק אייזיק סובר שביסוד הדברים הרמב"ם מסכים להרמב"ן שיש מצות עשה לרשת ארץ ישראל ולא לעזבה ביד גוים ולא להניחה שממה. אבל לדעת הרמב"ם אין למנות מצוה זו בין התרי"ג מצות, לפי שלא יבוא למנין רק מצות שיש כח ביד אנושי לקיים, אבל מצוה שצריך עזר אל-הי ונבואה לא יבוא למנין. ולמשל הנבואה היא שורש גדול בדת ישראל, אבל לא מצינו מצוה שיהיה אדם נביא או בעל רוח הקודש, שהאיך יצוה לנו הא-ל ב"ה מצוה שאין בידינו לקיים אותה אם לא בעזר אל-הי.

ואף כאן כיבוש ארץ ישראל בכל ימות העולם לא היה דבר שישראל יוכלו לעשות בעצמם בכל עת שרוצים, אלא היו צריכים לשמוע ציווי מפי נביא. כל הכיבושים של יהושע, דוד, ובנין בית שני תחת עזרא ואנשי כנה"ג – כולם נעשו ע"פ נבואה. אבל בלי נבואה אסור לנו לעשות שום מלחמה וכיבוש, ואדרבה אנו מושבעין שלא למרוד במלכיות, אלא נקבל הגלות באהבה עד בוא יבוא משיח צדקנו, וזה לא יהיה בדרך הטבע אלא בכמה אותות ומופתים משונים ונפלאות. וזה לא יבוא במנין המצות, כי המצות נתנו לבשר ודם ולא לנביאים המשנים הטבע, אלא לכל ישראל בשוה (אוצר החיים קיצור התרי"ג מצות דף נ"ט).

ואף שהביא הרמב"ם (הל' מלכים יב,ב) מאמר הגמרא (שבת סג ע"א) שאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד, פירש המנחת אלעזר (ח"ה סימן ט"ז) דהיינו שלאחר ביאתו לא יהיו נסים, אבל בודאי דביאת משיח צדקינו וישיבתו על כסא מלכותו לא יהיה בדרך הטבע כמו שהיה מקודם בבית ראשון ובפרט בבית שני, רק כמ"ש הרמב"ם שם שתהיה ביאתו ע"פ הנביא מפי ה' ויכוף כל ישראל לילך בתורה ולחזק בדקה (הל' מלכים יא,ד), מה שא"א לעשות בדרך הטבע. וגם יתייחסו כל ישראל על פי מלך המשיח ברוח הקודש שתנוח עליו ומודיע זה משבט פלוני וזה משבט פלוני (הל' מלכים יב,ג). והוא עצמו יהיה נביא קרוב למשה רבינו (הל' תשובה ט,ב) ויקראו כל הגוים בשם ה' ויבואו לשמוע את דבריו (שם).

והחילוק בין שיטת המנחת אלעזר לשיטת רבי יצחק אייזיק מקאמארנא הוא, שלפי המנחת אלעזר כיבוש ארץ ישראל היה בשנים קדמוניות מצוה הנתונה לעם ישראל לקיים בדרך הטבע ככל המצות, אלא שבימות המשיח לא יקוים בדרך הטבע, ולכך חשוב מצוה לשעה ולא לדורות, ולכך אינו נמנה בין התרי"ג. אבל רבי יצחק אייזיק סובר שאפילו בשנים קדמוניות לא חשיב מצוה שאפשר לעשותה בדרך הטבע, כיון שצריך ציווי נביא.