עקב תשס"ח

ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך (יא,יט).

בניכם ולא בנותיכם - מכאן למדו חז"ל (קידושין כט ע"ב) שאנשים חייבים בתלמוד תורה ולא נשים. אבל נשים יש להן שכר כשמנדדות שינה מעיניהן בשביל תלמוד תורה של בעליהן, וכמו שלמדו (כתובות סב ע"א) מהפסוק בתהלים קכז,ב: שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שינה. והש"ס מפרש: שוא לכם בעלי אומניות המשכימים ועובדים שעות ארוכות על הפרנסה, אוכלים לחמם בטורח, שהרי הקב"ה נותן פרנסה לאלה היושבים ולומדים תורה ומנדדים שינה מעיניהם כדי ללמוד בלילות, ולא הגברים בלבד אלא אף נשותיהם המנדדות שינה מעיניהן כדי לחכות לבעליהן הבאים מבית המדרש, ועי"ז באות לחיי העולם הבא.

רבינו משה טייטלבוים זצ"ל מאוהלי, הישמח משה, נתן פירוש אחר למקרא זה בספרו תפלה למשה על תהלים. מצינו "קום" בלשון קימה מהגלות וכדכתיב "נפלה לא תוסיף, קום בתולת ישראל" (עמוס ה,ב). וא"כ "משכימי קום" היינו אלה הממהרים את הגאולה לפני זמנה ודוחקים את הקץ. ובאמת הם מאחרים את הגאולה על ידי מעשיהם.

ואף שקצת פתאים יאמרו שמצוה הם עושים בשקרותם, כדי לעורר לב ישראל שמסיחין דעתם מהגאולה. אבל שקר בפיהם! כי ישראל מאמינים בני מאמינים הם, רק שמסיחין דעתם מזכור במחשבתם, מחמת שהם ישינים בהגלות, ונשכח מאתם כמו שנשכח מן הישן, ואדרבה זה מקרב הגאולה, כמאמרם ז"ל (סנהדרין צ"ז ע"א) אין משיח בא אלא בהיסח הדעת.

ובזה יש לפרש את הפסוק: "שוא לכם משכימי קום", רצ"ל שהם משכימין ה"קום" הרומז על הגאולה בשקר ובהבל קודם זמנו, ועי"ז בעוה"ר "מאחרי שבת", כי מאריכין הגלות. ושמא יאמרו הרשעים כי בזה מעוררין ישראל מהסיח דעתם מהגאולה, לזה אמר "כן יתן" הגאולה באמת "לידידו" ישראל "שנה", בעת שהם ישינים ומסיחים דעתם כאמרם ז"ל, ואתם הרשעים מה לכם, והבן כי זה רמז אמיתי שרמז דוד המלך ע"ה ברוח קדשו.