חוקת תשס"ח

 

וימאן אדום נתון את ישראל עבור בגבולו ויט ישראל מעליו (כ,כא).

 

למה לא יצאו ישראל למלחמה כדי לעבור דרך ארץ אדום, וכמו שעשו עם סיחון ועוג? התשובה היא שנצטוו על כך, כמו כתוב בפרשת דברים (ב,ה): אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל. במדרש רבה (דברים פרשה א) למדו מכאן כלל בהנהגת ישראל בגלות עם בני עשו: "אם ראיתם אותו (את עשו) שמבקש להתגרות בכם לא תעמדו כנגדו, אלא הצפינו עצמכם מלפניו".

 

על דברי המדרש האלה כתב החפץ חיים זצ"ל, "התורה תלמדנו לבלי לעמוד נגד האומות אפי' בשעה שמתגרות בנו, עלינו ללכת בעקבות אבינו יעקב במלחמתו עם עשו אחיו. וכברמב"ן ז"ל פרשת וישלח וז"ל: שיש בזה רמז לדורות, כי כל אשר אירע לאבינו עם עשו אחיו, יארע לנו תמיד עם בני עשו, וראוי לנו לאחוז בדרכו של צדיק, שנזמין עצמנו לשלשת הדברים שהזמין הוא עצמו, לתפלה ולדורון ולהצלה בדרך מלחמה לברוח ולהנצל, עכ"ל.

 

והנה כל זמן שהלכנו בדרך הכבושה הזאת הצילנו הקב"ה מידם, ומאז הודחנו מדרכנו וחדשים מקרוב באו והנהיגו מנהגים חדשים, עזבו נשק אבינו ואחזו בכלי קרב של שונאינו, הלכנו הלוך וחסור ומצאונו רעות רבות וצרות. ירחם ד' על עמנו וישיב שופטינו כבראשונה. (חפץ חיים עה"ת, פ' דברים)

 

דברי הרמב"ן "ולהצלה בדרך מלחמה לברוח ולהנצל" נותנים מקום להסתפק אם כוונתו "בדרך מלחמה, או לברוח ולהנצל" או "בדרך מלחמה, דהיינו לברוח ולהנצל". אבל החפץ חיים הכריע באופן ברור שהמלחמה לעולם אסורה לנו בזמן הגלות, ומה שאמרו חז"ל שיש להתנהג עם עשו בדרך מלחמה, כוונתם דווקא לברוח ולהנצל ולא מלחמה ממש. וכך הבין בפירוש דברי הרמב"ן ולכך הביאו לראיה.

 

לאחרונה הוציאו לאור חברת "ארטסקראל" תרגום אנגלי של פירוש הרמב"ן על התורה, ושם תרגמו את דברי הרמב"ן כדלהלן: "שנזמין עצמנו לשלשת הדברים שהזמין הוא עצמו, לתפלה, לדורון לרצות את עשו, ולהציל את עצמו בדרך מלחמה, כולל לברוח ועל ידי זה להנצל." מזה התרגום משמע שאכן מלחמה כוללת גם כן בריחה, אבל יש גם צד של מלחמה ממש, וזהו נגד הבנת החפץ חיים.

 

אבל לאחר העיון נראה שהמתרגמים אצל "ארטסקראל" לא נתכוונו לחלוק על החפץ חיים בענין פסק ההלכה, רק בענין פשט דברי הרמב"ן. המתרגמים הבינו שדברי הרמב"ן "לתפלה לדורון ולהצלה בדרך מלחמה לברוח ולהנצל" סובבים על יעקב אבינו בעצמו, לא על ישראל בגלות. וכן מוכח ממה שהוסיפו "את עצמו" וכתבו "להציל את עצמו בדרך מלחמה" ואילו היו מבינים שדברי הרמב"ן סובבים על ישראל בגלות היו כותבים "להציל את עצמינו בדרך מלחמה". ויעקב בעצמו בודאי הזמין את עצמו למלחמה ממש, וכמו שכתוב (בראשית לב,ח) "ויירא יעקב מאד ויצר לו" ופרש"י ויירא שמא ייהרג, ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים. אבל לישראל בגלות אסור לערוך מלחמות, ולא נשאר לנו כי אם הצד של "לברוח ולהנצל".