בהעלותך
תשס"ח
ויאמר
משה שש מאות
אלף רגלי העם
אשר אנכי
בקרבו ואתה
אמרת בשר אתן
להם ואכלו חדש
ימים. הצאן
ובקר ישחט להם
ומצא להם אם את
כל דגי הים
יאסף להם ומצא
להם. ויאמר ה'
אל משה היד ה'
תקצר עתה תראה
היקרך דברי אם
לא. (יא,כא-כג)
פירש
רש"י ז"ל זה אחד מארבעה
דברים שהיה רבי
עקיבא דורש
ואין רבי
שמעון דורש
כמותו רבי עקיבא
אומר הכל
כמשמעו מי
יספיק להם, ולפי
שלא אמר ברבים
חיסך לו הכתוב
ולא נפרע ממנו.
רבי שמעון
אומר ח"ו לא
עלתה על דעתו
של אותו צדיק כך
מי שכתוב בו
בכל ביתי נאמן
הוא יאמר אין
המקום מספיק
לנו אלא כך
אמר שש מאות
אלף רגלי וגו'
ואתה אמרת בשר
אתן לחדש ימים
ואחר כך תהרוג
אומה גדולה
כזו, הצאן
ובקר ישחט להם
כדי שיהרגו
ותהא אכילה זו
מספיקתן עד
עולם, וכי
שבחך הוא זה,
אומרים לו
לחמור טול כור
שעורים
ונחתוך ראשך,
השיבו הקב"ה
ואם לא אתן
יאמרו שקצרה
ידי, הטוב בעיניך
שיד ה' תקצר
בעיניהם?
יאבדו הם ומאה
כיוצא בהם ואל
תהי ידי קצרה
לפניהם אפי'
שעה אחת.
ושתי
הדעות קשות
להבין, דלר"ע
קשה כמו שהקשה
ר"ש מי שכתוב
בו בכל ביתי
נאמן הוא יאמר
אין המקום
מספיק לנו,
ולר"ש קשה למה
לא נענה הקב"ה
לתפלת משה
שיתן הבשר ולא
יהרוג אותם, ועוד
היאך נכנסים
דברי ר"ש
בדברי הפסוק.
ופירש
המהר"ל בגור
אריה
דבודאי הקב"ה
כל יכול,
ובידו לעשות
נס וליתן להם
בשר, אך אין
הקב"ה חפץ
בשינוי סדרי
בראשית, והוא
כועס על
המבקשים
שינויים כאלה,
וכדאיתא בגמרא
שבת נג ע"ב מעשה באחד
שמתה אשתו
והניחה בן
לינק ולא היה
לו שכר מניקה
ליתן ונעשה לו
נס ונפתחו לו
דדין כשני דדי
אשה והניק את
בנו אמר רב
יוסף בא וראה
כמה גדול אדם
זה שנעשה לו
נס כזה א"ל
אביי אדרבה
כמה גרוע אדם
זה שנשתנו לו
סדרי בראשית.
וכן מצינו
בתענית כד ע"א
שמת בנו של ר'
יוסי דמן
יוקרת על
שהטריח על
הקב"ה להוציא
פירות תאנה
שלא בזמנה.
ושם בדף כד ע"ב
נענש רבא על
שהתפלל והביא
גשמים בתקופת
תמוז. ואם כן
הוא אפילו אצל
הצדיקים כ"ש
האספסוף
במדבר שהתאוו
תאוה לבשר
והיו כפויי
טובה על
שהוציאם ה' ממצרים
ונתן להם את
המן. ואע"פ
שאין טרחה
לפניו יתברך
לעשות נסים,
כי אצלו יתברך
הטבע ושינוי
הטבע שוין,
אבל עמל הרשעים
שמטריחים את
בוראים לחדש
להם נסים
בנסותם את ה'
זהו לטורח
לפניו יתברך,
ומיד הקב"ה
כועס ומביא
עליהם
פורעניות.
על כן
התפלל משה
ואמר למה תתן
בשר בדרך נס
ועי"ז ימותו העם
על שמטריחים
לפניך, תתן
בדרך הטבע, על
ידי אסיפת צאן
ובקר או דגים
מן הים, ואז לא
יהיה עונש.
והשיב הקב"ה,
אם אתן בדרך
הטבע יאמרו
שידי קצרה
ואיני יכול
לעשות נס,
מוטב שיאבדו
ולא יאמרו
שידי קצרה. זו
היא דעת ר"ש.
אבל
ר"ע הבין
להיפך, שאם
הקב"ה עושה נס
הוא ע"כ כדי
לעשות חסד,
וכיון שכבר
אמר הקב"ה
למשה שיהיה
בדרך חרון אף, עד
אשר יצא מאפכם
והיה לכם
לזרא, ידע משה
שלא יהיה זה
בדרך נס, רק
מלובש בטבע,
על כן אמר
לפניו יתברך,
בודאי בידך
לעשות נס, אבל
היאך אפשר בדרך
הטבע להספיק
להם בשר,
והשיב הקב"ה
עתה תראה היקרך
דברי אם לא,
לשון מקרה
דהיינו שיבוא
הבשר בדרך
הטבע כאילו
היה מקרה.
ולפי
דברינו יש
לתרץ קושיא
אחרת, שהנה
בודאי הזהיר
משה את בני
ישראל שימותו
על ידי אכילת
הבשר וכמו
שאמר לו הקב"ה,
אם כן למה נגשו
לאכול ממנו,
וכי טפשים
היו, אבל
התשובה היא
שלפי ר"ש בא
השליו בדרך
נס, ואפילו
לר"ע שבא בדרך
הטבע מ"מ היה
זה קרוב לנס
יותר מאל מנהגו
של עולם,
וקרוב הדבר
לטעות ולחשוב
שהוא נס, ולכן
חשבו העם
שהסכים הקב"ה
להם, כי הנסים
לא יבואו רק
לטובה ולא
לרעה, ועל כן
חשבו כי ניחם
ה' על הרעה. אבל
מיד עמדו על
טעותם וכמו
שכתוב הבשר
עודנו בין שיניהם
טרם יכרת ואף
ה' חרה בעם ויך
ה' בעם מכה רבה
מאד.
ויש
כאן שני
מוסרים
לדורנו, האחד
שיש חרון אף
ר"ל על הרשעים
כשמביאים
סכנה על ישראל
ומטריחין את
יוצרם לעשות
להם נסים,
והשני שכשנעשים
נסים או דברים
קרובים לנסים
לרשעים, גדול
כח ההסתה
להטעות אף
הטובים
והכשרים.
והחילוק בין
אז לעתה הוא,
שבאותו הדור
לא היה הסתרת
פנים כלל ומיד
נענשו עושי
הרע כשהבשר עודנו
בין שיניהם,
משא"כ עכשיו
שקשה לראות יד
ה' וזה מוסיף
הרבה על בלבול
הדעות בעוה"ר.
(על הגאולה
ועל התמורה
פרק כ"ז)
מי שאין
לו אי-מייל
יכול לקבל
גליון זה כל
שבוע בחנם דרך
הפאסט. יכתוב
נא להאדרעס
שבשולי הדף.
