בלק תשס"ח

אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת (כד,יז).

האור החיים הקדוש פירש נבואה זו על דרך הגמרא בסנהדרין צח ע"א שיש שני מיני גאולה. כתוב "אני ה' בעתה אחישנה" (ישעיה ס,כב) ופירש הש"ס זכו אחישנה, לא זכו בעתה. אם זכו יבוא משיח "עם ענני שמיא" (דניאל ז,יג) ואם לא זכו יבוא כמו "עני רוכב על חמור" (זכריה ט,ט). אף כאן נתנבא בלעם בשתי לשונות כנגד שני מיני גאולה: "אראנו ולא עתה" – משמע לא עתה אבל קרוב, דהיינו גאולת "אחישנה". "אשורנו ולא קרוב" – היינו גאולה לאחר גלות ארוכה, גאולת "לא זכו". (ובודאי אין הכוונה שיגאלו בלא תשובה, רק שמשיח יבוא בלא תשובה והוא יכוף את ישראל לעשות תשובה ואח"כ יביא הגאולה, עיין ויואל משה מאמר א סימן מא.) אם זכו, "דרך כוכב מיעקב" – יבוא משיח כמו כוכב מן השמים. ואם לא זכו, תהיה ביאת המשיח באופן של "וקם שבט מישראל" כמו הקמים בדרך הטבע, כעני רוכב על החמור. וכתב האור החיים ששאר הפסוק "ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת" וכן שאר הפסוקים שבפרשה זו הן לשני האופנים, בין אם יבוא משיח באופן זכו ובין באופן לא זכו.

יש ציונים שטעו וחשבו שהאור החיים הקדוש מדבר כאן על גאולה טבעית בלא משיח, כמו התגלגלות הענינים שהביאה להקמת המדינה הציונית ומלחמותיה. אבל זה רחוק מהאמת, שהלא האור החיים לא בא אלא לפרש שיש צד שיבוא המשיח כעני רוכב על חמור, ולא דיבר כלל על שום חלק מהגאולה שתהיה קודם ביאת המשיח.

ועוד, שלא כתב האור החיים אלא שאם לא יזכו ישראל לגאולת אחישנה, יבוא משיח בדרך הטבע, אבל מה שיעשה משיח לאחר ביאתו לא יהיה בדרך הטבע, וכמו שאנו רואים שכתב האור החיים שיעשה את שאר הדברים הכתובים במקרא הזה, דהיינו וקרקר כל בני שת, שישלוט על כל העולם כולו, וכי דרך הטבע הוא שישלוט עני הרוכב על חמור על כל העולם כולו?

וכן אנו מוצאים ביציאת מצרים, שבודאי לא היו העשר מכות וקריעת ים סוף בדרך הטבע, ומ"מ התחלת ביאת הגואל היה בדרך הטבע: משה רבינו בא כעני רוכב על החמור, בא לפני פרעה ובקש ממנו בדרך כבוד שישלח את ישראל, ובתחילה שחקו ממנו פרעה ועבדיו וחרטומיו, ולבסוף הראה להם את גבורת ה' ונפלאותיו.

וכן טעו הציונים בהבנת דברי הירושלמי (ברכות דף ד ע"ב): "רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימאה קימאה כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת." הרבה ציונים השתמשו בדברים אלה כיסוד לשיטתם שתהיה הגאולה מעשה ארוך המתחיל קודם ביאת המשיח, בדרך הטבע.

אבל אין שום רמז ומשמעות כאן או במקום אחר שגאולת "קימאה קימאה" הזאת תהיה קודם ביאת המשיח. אלא חז"ל באו ללמד שהגאולה הנעשית ע"י משיח תצטרך להיות בדרגות, קמעא קמעא, כי אורו של משיח נורא הוא מאוד וא"א לסבול אור גדול כזה בפעם אחת, וכמו השמש הזורחת לאט כדי שלא תתרבה האור בפעם אחת ולא תוכל העין לסובלו.

וכמו כן אצל יציאת מצרים היה התחלת ביאת הגואל בדרך הטבע כנ"ל, ואח"כ נתרבה אור גילוי השכינה בעשר המכות, ואח"כ נתרבה האור יותר בקריעת ים סוף וכמו שאמרו ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי, ואח"כ במתן תורה היה האור גדול יותר. ולא היה במציאות שיהיה הכל בפעם אחת, ועל דרך זה יהיה בביאת המשיח שיתגלה האור בכל פעם יותר. אבל בודאי מקודם צריך להיות ביאת המשיח, ואפס בלתך גואלנו לימות המשיח, הוא ולא אחר. (ויואל משה מאמר א סימן סט)

מי שאין לו אי-מייל יכול לקבל גליון זה כל שבוע בחנם דרך הפאסט. יכתוב נא להאדרעס שבשולי הדף.