אחרי מות תשס"ח

ושמרתם אתם את חקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבות האלה האזרח והגר הגר בתוככם. כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ. ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם. (יח,כו-כח)

כאשר הגיע הרב איצעלע פעטערבורגער זצ"ל לארץ ישראל בשנת תרס"ד, עשו לכבודו קבלת פנים בעיר יפו, ובאותו מעמד הקשה קושיא גדולה. הנה הקב"ה הוכיח את ישראל ואמר "ותבאו ותטמאו את ארצי ואת נחלתי שמתם לתועבה" (ירמיה ב,ז) וחז"ל (ילקוט על איכה ג,כ) ראו בפסוק זה דבר טוב: "הלוואי ויהיו בני עמי בארץ ישראל אע"פ שמטמאין אותה." מכאן משמע שמוטב לרשעים לדור בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ. אבל בפרשת אחרי מות כתוב מפורש שארץ ישראל מקיאה עוברי עבירה. ותירץ שבודאי אין כוונת חז"ל לומר כאילו עוברי עבירה רצויים הם בארץ הקודש, חלילה, רק הכוונה היא שהקב"ה מצטער ואומר, הלוואי והיה יכול להיות דבר זה, שישבו בניו בארץ ואפילו שמטמאין אותה, אבל זה אי אפשר, כי היא תקיאם. (משולחן גבוה, עמוד קנב)

ויש לשאול על דברי ר' איצעלע, הלא הקב"ה כל יכול, ואם הוא עשה שתקיא הארץ את עוברי העבירה, ע"כ שזהו רצונו, וא"כ למה אמר הלוואי ויהיו בני עמי בארץ ישראל? והתשובה היא שהקב"ה רוצה שתהיה ארץ ישראל מקום קדוש, מקום מוכשר לעבודתו יתברך. ומגודל קדושת הארץ א"א לפושעים לדור בה, ואילו היו דרים בה אפשר שהיתה קדושת הארץ משפיעה עליהם לטובה, אבל אז לא היתה יכולה לישאר במדרגת קדושתה כרצון הקב"ה.

בזמננו יש בעוה"ר רשעים הרבה בארץ ישראל, ובכל זאת אין הארץ מקיאה את יושביה, והסבר הדבר הוא על פי דברי האלשיך בפירושו על התורה. כתוב ושמרתם אתם דמשמע כולכם, ואח"כ כתוב האזרח והגר דמשמע שיש אחריות גם על היחידים לשמור את דיני התורה אפילו אם הרבים טועים מן הדרך. ושמא תאמרו ומה יועיל שישמרו היחידים אם הרוב יטמאו את הארץ, על זה השיב הכתוב כי בודאי אצל הכנענים היה כן, שלא עשו כולם תועבות רק החשובים שבהם – "אנשי הארץ" – ובכל זאת ותקיא הארץ את יושביה, אבל אצלכם בני ישראל לא כן יהיה, ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה בדרך שקאה את הגוי, אלא דרך אחרת תנהג בכם: אם כולם תטמאו אותה, תקיא אתכם, אבל כל זמן שיש יחידים השומרים את דיני התורה לא תקיא אתכם, אלא יכרתו הנפשות העושות את התועבות האלה מקרב עמם.

וכן אמר הגרי"ז מבריסק זצ"ל בשם הנצי"ב מוואלאז'ין: הסיבה שאין ארץ ישראל מקיאה את העוברי עבירה היא משום שטבעה הוא להקיא את כל יושביה, ואם כן תצטרך להקיא גם את בני התורה שגרים בה, נמצא שכולם ניצלים בזכות בני התורה.

והמשיך הגרי"ז ואמר: הציונים מתפארים שמגינים על היהודים שבארץ הקודש, וזהו דומה לנביא השקר שבפרשת ראה (דברים יג,ב) האומר שקיבל נבואה שיעבדו ישראל עבודה זרה, ולראיה מביא אות או מופת, ואמרה תורה לא תשמע אל דברי הנביא ההוא, כי מנסה ה' א-להיכם אתכם, ואמרו חז"ל אפילו מעמיד את החמה ברקיע. והביאור הוא, דאפשר שיעמיד הקב"ה את החמה ברקיע ויאמר הנביא השקר שזהו אות על נבואתו, אבל באמת אין שום קשר בין העמדת החמה לנבואתו של זה, ומה שהדמיון מקשר אותם זהו רק נסיון בלבד. וכן לעניננו, הקב"ה מציל את היהודים שבארץ הקודש, וכל קשר הנראה בין הצלה זו למעשי הציונים אינה אלא דמיון וענין של כי מנסה ה' א-להיכם אתכם. מה שניצלנו בחסד עליון לא נעשה למען הציונים ובעבורם, שכאילו הקב"ה חפץ בקיום וחיזוק מדינתם וצבאם.

והוסיף הגרי"ז שמה שמורגל בפי ההמון כי המדינה היא מקום מקלט לכלל ישראל אינו כן, כי עצם המדינה היא אסון גדול לכלל ישראל, ואין מי שיודע מה יהיה בסוף, ואנו תפילתנו שנינצל בחסדי ה' מכל הסכנות המאיימות עלינו מבית ומחוץ בלי קשר לציונים ומדינתם, וחלילה לנו להתפלל להצלחתם במלחמותיהם, כדרכם של אלו התולים הצלתם של ישראל בישועת המדינה הציונית.

והמשיל הגרי"ז את הענין לילד קטן אשר לאחר שרחצוהו והלבישוהו בגדי שבת, הלך וטינף את עצמו בשלולית של בוץ, ונתלכלכו בגדיו, וכך שב הביתה לאמו, ואמו ברחמנותה עליו רחצתו והלבישתו בגדים נקיים. אח"כ הלך הילד הטפש הזה ובגאוה סיפר לחבריו על גדולתו והצלחתו, על חכמתו הרבה וגבורתו המופלאה, ולראיה הציג את הבגדים הנקיים שקיבל! וכן לעניננו, כמה טפשיים הם אלו אשר בכסילותם שיקעו את עצמם בבוץ עמוק, ומשכו אחריהם את כל יושבי הארץ לסכנה נוראה, ועתה כאשר ריחם ה', הם תולים את ההצלה בזכותם ובגבורתם, כאילו למענם עשה הקב"ה נסים והצילם. (עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ג, עמוד נ)

מי שאין לו אי-מייל יכול לקבל גליון זה כל שבוע בחנם דרך הפאסט. יכתוב נא להאדרעס שבשולי הדף.