חשמל – כאן גילו הציונים על כפירתם בנביאים, כאשר הוציאו מילה מקודש הקדשים, מילה שיהודים מדורות שעברו היו מלאים אימה ויראה ורתת וזיעה וחרדה ממנה, והשתמשו בו לחולין. והרב אוריאל צימערמאן כתב על מקור מילה זו בספרו "יהדות התורה והמדינה", ואלו דבריו:  

"חשמל" היא המילה העברית הרגילה לציון הכוח האלקטרי. מילה זו מקורה בספר יחזקאל (א, ד) בפרק המגלה את חזיון הנביא. פרק זה - המכונה כרגיל בשם "מעשה מרכבה" - הריהו אחד הפרקים המקודשים ביותר בכתבי הקודש. רק יחידי סגולה - ואף אלה רק בתנאים ובאופנים מסוימים - רשאים בכלל לעסוק בסודות אלה של מראה הנבואה. בנבואתו ראה יחזקאל אש גדולה "ומתוכה כעין החשמל". מהו פירוש הפשוט של המילה "חשמל"? - דבר זה הוא על כל פנים עניין למחקר המפרשים. תרגום השבעים מתרגם את המילה "חשמל" ב"אלקטרון" שהוא השם היווני לחומר שרגילים לקרותו היום בשם ענבר - חומר שע"י שפשופו נוצר זרם אלקטרי (ומכאן הכינוי "אלקטריה" לזרם זה ברוב הלשונות). מובן שאין כוונתנו כאן להיכנס לנבכי פירוש המקרא או לשונה. אולם למעשה התוצאה היא זו:

המילה "חשמל" הייתה מעוררת חרדת קודש בלבו של כל יהודי, זקן ונער. "חשמל" היה מושג שהמחשבה קשרה אותו ממילא במעשה מרכבה, בסודות הבריאה, בספירות הסוד.

אולם הילד או המבוגר המדבר עברית יודע כי "חשמל" פירושו הזרם או הכוח האלקטרי - דבר שהוא משתמש בו ורואה אותו מאות פעמים ביום - דבר שאינו מעורר אצלו כל הרגשת קדושה או רטט, דבר הקשור רק עם חדר המגורים, הרדיו או האמבטיה.

כשהילד הזה נתקל במילה "חשמל" בספר יחזקאל, הרי שבתת-הכרתו הופכת כל הנבואה מגוחכת. מתחת לסף הכרתו משתקפים מעשי מרכבה כ"משחק תאורה" אלקטרי - כל היחס משתנה ממילא ליחס של חולין גמור - על הצד היותר טוב - אך זוהי בדיוק הכוונה שאותה רוצה "תחיית השפה" להשיג.

(בענין פירוש תרגום השבעים, שכתב ר' אוריאל שתרגמו "אלקטרון" שהוא ענבר, יש לדון אם הוא באמת ענבר, שהרי המילה היוונית "אלקטרון" יש לו שני פירושים: א) ענבר, ב) מין מתכת מעורבת מזהב וכסף. הענבר היה בה מצפון אייראפע, אבל המתכת המעורבת היתה מצויה הרבה במזרח התיכון בימי קדם, וא"כ יותר מסתבר שהיתה כוונת יחזקאל וגם כוונת התרגום השבעים לאותה מתכת מעורבת. ועוד, שביחזקאל פרק ח, פסוק ב כתוב "חשמלה" ובתרגום השבעים תרגמו "זהב לבן".)

 

הגרי"ז מבריסק זצ"ל אמר בענין מילת "חשמל": כאן הציונים לא נתנו שם לדבר שהיה שייך למציאות מסוימת, אלא לקחו מילה זו מלשון הכתוב ביחזקאל... על כרחך שהם מכחישים במובנו ובמציאותו של אותו מושג קדוש המובא בנביא יחזקאל.

 

מרן הגרי"ז זצ"ל היה מוכיח על זיופים הרבה בהמצאת שפתם של הציונים, ודמו היה רותח בכל עת שהיה נשמע ביטוי משפתם צורם אוזן. וכאשר היה מדבר עם בני תורה שלא הבינו אידיש, היה מדבר עמהם בלשון הקודש בהברה אשכנזית, ולא בעברית.

 

פעם התבטא מרן הגרי"ז זצ"ל ואמר, שכוונת אותם שהניעו את הצבור לדבר בשפה העברית היתה כדי ליצור מחיצה בין הדור הצעיר לדורות הקודמים, שלא יבינו זה את שפת זה. (עובדות והנהגות לבית בריסק, חלק ד' עמוד קצ)

 

ובמקומו יש לכתוב "עלעקטרי" וכן היה הגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל כותב בתשובותיו.