בעיה ־ הציונים חידשו זה במקום פראבלעם באנגלית ובכמה לשונות. אבל נראה שיש טעם גדול למה לא מצינו מילה אחת לפראבלעם בחיים בלשון הקודש, והוא שמעולם לא דברו בני ישראל בלשון גסה כזו, לכלול כל הצרות והקושי והשאלות והטרדות והחסרונות שבחיים במילה אחת, שעל ידי זה בא לידי עצבות וכאב לב, שרואה כל נסיון הבא עליו כאילו הוא דבר רע, ואדרבה אינו אלא לטובתו ולתקן מידותיו. וזו היא מהשחתת הציונים שבקשו להמציא מילה בלשון הקודש כנגד כל מילה בלשונות האומות. אבל הכותב ומדבר בלשון הקודש האמיתית לא יבוא לידי עצבות לפי שלא יפיל עצמו לעוורון הטמון במילת פראבלעם. ובאמת לא בלשון הקודש בלבד אלא אף באידיש ובשאר לשונות עד המאה שנים האחרונות לא היה מילה כזו, דאף פראבלעם שבלשון אנגלית היה משמעותו כמו קושיא או ספק במחשבה ולא בחיים.

ואם מדבר על פראבלעם בגמרא או בהשקפה ומחשבה יש לכתוב קשיא או קושיא או תמיה. ואם הוא שאלה, רוצה לומר שאינו יודע להכריע כזה או כזה, יכתוב שאלה או ספק. ואם הוא פראבלעם בחיים יכתוב טרדה או חסרון או נסיון או מכשול.