לימוד לדורות שלא יעלו בחומה ולא יעלו מעצמן כמו שעשו הבני אפרים

הגאון ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק זצ"ל

פקוד יפקוד אתכם והעלה אתכם וגו'. הנה למדם כי לא יעלו בחומה עד בא נביא מהשי"ת ויאמר פקד וכו', וזה לימוד לדורות שלא יעלו מעצמן, ולא כמו שעשו בני אפרים שהקדימו הקץ, וגם אם יאמר להם הנביא שיעלו לארץ אחרת הוא נביא שקר, רק שיאמר שיעלו לארץ אשר נשבע לאבותינו וכמו שהיה במשה רבינו ודו"ק. (משך חכמה פ' ויחי)

האור שמח חשש שענין בנין ארץ ישראל בסופו ידחה אמונת המשיח

אור שמח

רבינו [הגאון ר' יעקב קאמינעצקי זצ"ל] סיפר שראה מכתב תשובה – שעוד לא נדפס – מהגאון רבי מאיר שמחה מדווינסק זצ"ל (בעל האור שמח), בו השיב לשאלה האם מותר לשנות ממעות קופת רבי מאיר בעל הנס המיועד לתלמידי חכמים עניי ארץ ישראל, לשאר עניני יישוב ארץ ישראל (כגון קנין קרקע). והשיב רבי מאיר שמחה זצ"ל, דאע"פ שיישוב ארץ ישראל גם בזמן הזה מצוה, מכל מקום היא פחותה בחשיבות ממצות תלמוד תורה, ואין לשנות המעות דהוי כהורדה ממצוה חמורה למצוה קלה דאסור. ועוד כותב הגאון הנ"ל, שהוא חושש שענין בנין ארץ ישראל בסופו ידחה אמונת המשיח. (במחיצת רבינו, דף קמ"ז)

ועתה כבר נדפס מכתב זה מבעל האור שמח בספר מרא דארעא ישראל וז"ל:

לכן לעורר רבים למצות ישיבת ארץ ישראל היא אצלי משנה שאינה צריכה... אמנם בכל זה אם כי מצות ישיבת א"י היא שקולה ככל המצוות – מצות ת"ת שקולה כנגד כולם, ויוצא אדם מא"י לחו"ל ללמוד תורה, ובפרט למוד התורה בא"י אשר אין תורה כתורת א"י, וחד מינן כי סליק לתמן עדיף כארבעה מינן... הלא מובן שגדלה מעלת העוסק בתורה בא"י והמחזיקים הלומדים בירושלים עיר קדשנו, מלבד שהמה חובבי ציון עוד יקראו אוהבי שערי ציון שערים המצוינים בהלכה... לנגוע בהספקת החכמים אשר שמים לילות כימים, ועל קופת הרמב"ן על כל פרוטה ופרוטה מתני רבנן מאה פרקי, הוא עון פלילי וגדול מנשוא. הנה כל אחת ובפני עצמה היא פעולה קדושה לד' ואשה לא תצור רעותה, אם ישוב א"י קודש הוא לד', למוד התורה והספקת החכמים בארץ היא קדש קדשים...

והנה מידי דברי בזה התאפק לא אוכל מלגלות אשר היה טמון בלבבי, וגלוי למתי סודו, כי המביט בעין פקוחה בספר דברי הימים להיות ישראל בגולה, יראה פעמים לא ספורות עמדו בעמנו משתגעים ובעלי דמיון אשר חש עתידות למו, זה בזרוע ימינו וזה במופתים בדויים וכזבים, וזה בתשובה ותענית הוליכו את העם שולל ויאמינו כי הגאולה קרובה לבוא, ובהיות דבריהם כמסיס ניסס, וכל מעשיהם הרסו כקורי עכביש יצאו רבים מקהל עדת ד' מהדת והאומה, וכחשו בתקוה העתידה והיה לפוקה ולמכשול לבית ישראל, עם כל האזהרות שהזהיר רבינו משה בספר שופטים, ואגרת תימן, לבלי להטות לב לרעיון כוזב ולבלי לחשוב אודות פעולות ודרכים להגאולה המקווה, לא הועיל לרכי הלבב ונדכאי רוח אשר בהריחם ממרחק דמיון להתנצוצות רעיון זר אודות התקוה הנועדה מפי ה', הלכו כבהמה בבקעה ויהיו למרמס בשכחם דברי ד' על יד נביאו ופתאום יבוא אל היכלו וכו'.

הנה מה נורא היה המחזה בעת יצאו הנלהבים לאמר: זה הדרך המביאה להגאולה העתידה, ומהם חכמי וחסידי אשכנז בדמיונם אמרו כי אין לך קץ מגולה מזו כו', וסמכו במאמרים אשר מצאו לעזר, אז כל נבון דעת הביט על זה כאשר הביטו גדולי החכמים על התקופה הנוראה בשנת ת"כ אשר כמאה שנה עכרו רוח ישראל ולבב חכמיו, אשר היה אז הדמיון יציר שבושים אשר בספרי החכמים האלודיים כן היה בתמונה הזאת יצר ההשכלה הלאומית לאמר: זאת הגאולה וזאת התמורה ובשמות קראו לזה עזרא השני כו' ועוד מעט היה סכנה נוראה להדת והאומה בכללה נשקפת כי אם חלילה לא תצליח אז יפלו מאה מעלות אחורנית מהדת והעיקרים המקובלים, תודה לההשגחה העליונה כי נתנה בלבב רבני וחכמי הדור לעמוד מרחוק, וברוח כהה הביטו על מפלגות נלהבים, וקבלו חצים ובליסטראות שהשליכו עליהם הסופרים עד כי הדבר התלבש צורה אחרת למרכז מסחרי לעשירים ונכבדי ארץ, ומה הדבר הזה דבר מסחרי אשר פריו יוציא הלולים לבעליו וגם הוא קדש לד', אם לא באתם ליישר דרך להגואל צדק כי אם יתמהמה חכה לו, ולא יבקש עזר מבן אדם ובנין העתיד ירד בנוי ומשוכלל בלא עמל בן תמותה, ולא תאמרו כי זאת הכנה להתקוה העתידה, כי הסכנה גדולה להדת והאומה, ואף אם יעלה רעיון מוטעה בלבב איש, הלא מדת קונו יהי בו ליבא לפומא לא גליא. (מרא דארעא ישראל ח"ב ע' כד-כו)