התכוננת
מדינת יהודים
היא ח"ו צרה
גדולה ואיומה
במאד ה"י
האדמו"ר
ריי"צ
מליובאוויטש זצ"ל
אודות
שאלתו ביחס
השאלות
הסוערות
[היינו מדינת
יהודים] הנה
להלכתא אינו
נוגע חוות
דעתו של מי
שהוא אם
לשלילה או
לחיוב, כי
בעלי הכח והזרוע
יעשו כפי
הנאות להם, ודעתי
הפרטית כי ח"ו
החיוב הם שני
צרות גדולות
ואיומות במאד
ה"י... (אגרות
קודש, תתקמ"ז)
מדינת
היהודים היא
צרה ליהודים
האדמו"ר
ריי"צ
מליובאוויטש זצ"ל
[אגרת
המזכיר של
האדמו"ר ר'
יוסף יצחק -
ביחס השאלות
הסוערות הנ"ל]
עוד
שאלו מר שעוולין
הנ"ל לכ"ק
דעתו בהנוגע
להידיעה
שנותנים
לישראל חלק
ארץ ישראל
בתורת מדינת
היהודים.
וע"ז
השיב כ"ק כי
בעצם הענין
בלבו "הוא
נגד מדינת
היהודים" באופן
כזה, "ודעתו
אז דאס איז א
אומגליק פאר
אידען" (שזו
היא צרה
ליהודים),
ובזמן קצר ועט
מען זיך חאפין
דעם אומגליק
ואס אין דעם
איז (יבואו
להכיר את הצרה
שבזה).
ואמר
לו כי אינו
מדבר ועגין
דעם
פוליטישען זייט
אין דעם, ער
האלט זיך ניט
פאר א פאכמאן
אין פוליטיק
(אינו מדבר על
צד הפוליטיק
שבה, כי אינו
מחזיק את עצמו
לאומן בתחום
הפוליטיק).
עוד ספר
לי כ"ק
בהדבורים כי
על שאלת הנ"ל איזה
רושם עשה עליו
בכלל הידיעה
כי נותנים לנו
ממלכה לעצמנו,
אמר כ"ק כי
השיב כי עליו
לא פעל זה
רושם.
ואמר לי כי
הסברתי לו
בזה, ישנו מי
שנולד וחי חיי
עושר ואח"כ
נעשה עני,
וישנו מי
שנולד בעניות
וחי חיי עוני
ונתעשר, הנה
הגם כי לפועל
הרי זה שנתעשר
יש לו יותר מהעשיר
שהעני, עם זה
סכום מעות
כעשרת אלפים
שקל למשל הנה
זה שחי חיי
עושר מופלג
אינו מתפעל מסכום
כזה כמו זה
שהי' עני
ונתעשר.
כן אנו
בני ישראל
עשירים הננו,
הי' לנו ממלכת
ישראל מיר
זאיינען ארעם
געווארין מיר
האבין דאס אן
געווארין, איז
ממילא קענען מיר
ניט נתפעל וערין
פון אזא
ממלכה, אן
געווארין
האבין מיר דאס
ואיילע מיר
זאיינען ניט
געווען ווי עס
דארף זיין,
האט מען דאס
בא אונז
צוגענומען,
מיר זאיינען
איצט ניט
שענער
געווארין אז
מען זאל
רעכענען אז
דאס גיט מען
אונז צוריק, ווארען
אליין נעמען, ווייס
מען דאך אז
מיט דעם ערשטן
מלך וואס מיר
האבין אליין
געבעטין
האבין מיר ניט
אזוי גוט
געמאכט, וסיים
"איך האלט אז
דאס איז א
אומגליק פאר
אידן."
(כן
אנו בני ישראל
עשירים הננו,
היה לנו ממלכת
ישראל,
ונעשינו
עניים,
והפסדנו כל
זה, לפי שלא היינו
כמו שצריכים
להיות, לכך
לקחו זה
מאתנו, והנה
עכשיו לא
היטבנו
דרכינו כדי
שנאמר שמפני
כן מחזירים
לנו את מה
שאבד ממנו,
אלא שלוקחים
בעצמם. והנה
אנו יודעים
שבמלך הראשון
ששאלנו לא
היתה שאלה זו
דבר טוב.
וסיים, אני
סובר שזו היא
צרה ליהודים.)
האלקים
אשר נתן אותנו
בגולה, הוא
יפדה את עם קדשו
ובזרוע קדשו
יגאלנו
האדמו"ר
ריי"צ
מליובאוויטש זצ"ל
[תחלת
כסלו תרפ"ב]
כבוד
ידי"ע וידי"נ,
הרב החסיד
המפורסם,
הגאון הנכבד,
נודע בישראל
שמו לתהלה
ולתפארת, חו"ב
עה"י פטה"ח כש"ת
מוהר"ר אברהם
מרדכי נ"י
ויזרח (מגור).
אחד"ש
כת"ר
הנה
אחד מאנ"ש שי',
ממדינת
לאטוויע פנו
אלי בשאלתם
דבר השתתפות
באגודה "קרן
בנין הארץ",
ולא ידעתי ולא
אדע גם היום
תוכן דבר
האגודה. אמנם
לריח הנודף
מרחוק, אשר
כתב לי הנ"ל
בהמשך דבריו
כי אחד
מהמתעסקים
בהתפתחות האגודה,
התהלל
בנאומיו
ברבים כי
בבערלין הנה
הצעירים כבר
מדברים בשפת
קדשנו, ובה
בחרו לדבר בכל
עניניהם (א"כ
כמובן היש לך
דבר טוב מזה).
אמנם
עלינו,
היראים,
החפצים בתורה
ומצות, פועל
ידיעה ותוכן
כזה רושם הפכי
לגמרי, מאשר
חשב המתהלל
בזה שגם
הצעירים
מדברים בכל
עניניהם בשפת
הקדש, כי הוד כ"ק
אאמו"ר הרה"ק
זצ"ל נבג"מ זי"ע
(באחד ממכתביו
הקדושים
אודות הדיבור
בלה"ק, מוכיח
על יסודי תוה"ק
בנגלה ובנסתר)
כי הדיבור
בשפת הקודש
בעניני חול
אסור הוא,
ובהמשך דבריו
יגיד, התבוננו
כי בלשון שאמר
הקב"ה אנכי ה"א,
ידברו בו בנ"א
כל דבר הנמאס
והנאסר.
ועניתי
להשואל כי לא
ידעתי תוכן
האגודה ומטרתה,
אם נוצרה
בשביל חזוק
הדת התורה
והמצוה, הלא
יש לנו דרכים
ואמצעים, דרך
סלולה, שהורו
לנו כ"ק
רבותינו הק',
אשר בה חיינו,
ובה נכלכל את
בנינו, ואם
מטרתה בשביל
בנין הארץ
כמשמעות שם
האגודה, הלא
גוי וממלכה
גדולה היינו
בחסד אל
עליון, ובעברתו
ית' בגלל
חטאינו, אחר
אלפי התראות
נביאנו, מאת
פני קדש
ארצינו
נגרשנו,
וישימנו ה'
אלקינו בגולה
ויבט[י]חנו כי
במועד הגלוי
וידוע לפניו
ית' יגאלינו,
וברור הדבר כי
לא בכח גבורת
ידינו נשוב
אלי'.
האלקים
אשר נתן אותנו
בגולה, הוא
יפדה את עם קדשו
ובזרוע קדשו
יגאלנו,
וישיבנו אליו
ית' ואל
ארצינו הקדוש,
ולא חברת או
אגודת "קרן
בנין הארץ", או
אחרת הדומה
לה.
ומאמין
הנני באמונה
שלימה, שכאשר
נעשה חברה ואגודה
אשר כל מעינה
תהי' בחזוק
התורה והמצוה,
בקביעות עתים
לתורה והתרחבות
נועם ישראל,
יהי' סבה
לעורר רחמי
האל הטוב
והמטיב על עמו
ונחלתו...
יוסף
יצחק
שניאורסאהן
(אגרות קודש
מכתב ה' אלפים קו).
הדיחו
את ישראל
מהגאולה שלמה
ע"י משיח
צדקנו
האדמו"ר
הריי"צ
מליובאוויטש
זצ"ל
האנשים
האלה, לא ידעו
בשת, כעשרים
וחמש שנה, תקעו
והריעו
בחצוצרות
לבשר את ישראל
בכל מדינות
הגולה - ולכל
ראש במדינות
עפרות זהב - על
ידי בעלי
כשרון כסם
הנאום וההטפה,
לאמר, מצרים
נתנו יד ואשור
ישענו, ואין
דבר גאולת
ישראל תלוי'
אלא בממון
הקל, ובכן הנה
יביאו את
התרומה לבנות
את הארץ,
ומכיון דאשור
פשטה את הרגל
ופנתה עורף, הנה
אשור חדשה המציאו
במה להטעות את
ישראל, להטותם
באמונת הבל
שוא ומדוחים
ולהדיחם
מהאמונה
הטהורה בד'
אשר יגאלנו
בגאולה שלמה ע"י
משיח צדקנו.
איש
לא יפונה אשר
המחללי שבתות
ומועדים, אוכלי
טריפות
ונבילות,
עוברים על
התורה והמצוה
בשאט נפש המה
הראוים לעמוד
בראש תנועה
קדושה המיועדה
מאת אבינו
שבשמים, לקבץ
את נדחינו
מארבע כנפות
הארץ
ולהוליכנו
קוממיות
לארצנו
הקדושה, ולא
עוד אלא
מהרהיבים המה
לחלל בזרוע
רשע את קדש
הקדשים של
יעוד ד'
והבטחתו
בחולי חולין
של כוזב ושקר
המדיניות -
פוליטיק -
בונה ירושלים
ד' ואת נדחי
ישראל יכנס
כתיב, אבל
נדחי ישראל
יכנסו לבנות
את ירושלים -
בלא ד' - אין
כתיב. ... (אגרות
קודש (ד' תתנג)
אדמו"ר
מוהריי"צ נ"ע).
לא
במקרה גלינו
לארץ הזאת,
ועלינו לעשות
ארץ ישראל
במקומינו
האדמו"ר
ריי"צ
מליובאוויטש
זצ"ל
בשנת
תרי"ז
שאל אחד
החסידים
הגדולים את
הוד כ"ק
אאזמו"ר הרה"ק הרב צמח צדק
זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע על
דבר הנסיעה לא"י ת"ו
ויגלה לבבו כי
נכסוף במאד
לשקוד שם
בתורה ועבודה, ויענהו
לאמר:
רבי
הלל'ן [ה"ה הגה"ק רבי
הלל מפאריטש
זצ"ל נ"ע
מגדולי
תלמידי האדמו"ר
האמצעי נ"ע בעל
פלח הרימון] פעלט
ניט ארץ ישראל
און דו ווילסט
ארץ ישראל, מיא
דארף מאכן דא
ארץ ישראל, מאך
דא ארץ-ישראל.
המענה
הזאת מאירה
ובהירה
וכאמור ודבר
אלקינו יקום
לעד. כולנו
מאמינים בני
מאמינים
באמונה שלמה
בכל האמור
בדברי תורת
חיים ותורה
אור של כ"ק
אבותינו
הקדושים, אשר תכלית
הכוונה
דירידת הנשמה
בגוף הוא להאיר
מחשכי עולם זה, באור התורה
ודרכי העבודה. הכוונה
הלזו ישנה בכל
אחד ואחד
מישראל בלי הבדל
כלל. כי
לפניו ית' אחד הוא
המחדש חדושים
ומגלי רזי
דרזין בתורה ואיש
הפשוט האומר
תהלים, ורק אחת כי
לבבו יהי' תמים
לקיים מצות
האל.
עלינו
להתבונן כי לא
במקרה באנו
לארץ הלזו, ולא
במקרה הקרנו
מר הגלות
בעניני החשך
וערפלי
מניעות
ועיכובים הלא
דבר הוא, והדבר הוא
רצון הבורא ית' והוא
ית' רחום
וחנון מלא
רחמים אם כן
הלא הוא ית' דורש
מאתנו, כי אנחנו
חלושי הכח
ורפויי אונים
הנמצאים בדור
יתום כזה
ועבדו את
העבודה
הגדולה
והכבדה הלזו, להאיר
מחשכי ארץ
באור תורה ועבודה, אשר
בלי ספק וספק
ספיקא הוא ית' נותן
לנו כח ועוז
לעשות חיל, ורק
כי נרפים
אנחנו נרפים, מלעשות
את המוטל
עלינו לעשותו.
ובכן
אשובה אל מקור
מים חיים מעין
האלקי דברי קדש
הקדשים, מיא דארף
מאכין דא ארץ
ישראל מאך דא
ארץ ישראל. כבר
הגיע העת אשר
כל אחד בין
מבין את אשר
לפניו, אין להביט על
ימין ועל שמאל, ואין
לנו לחפש
מקומות אחרים, כאן
אנחנו וכאן
עלינו להאיר
באור התורה
בדרכי העבודה, וכבר
הגיע העת לידע
כי תעודה לנו
בחיים בתעודתו
היא להיות
בעזר אחינו
לעוררם על כל
דבר הטוב
והמועיל. (אדמו"ר
מוהריי"צ נ"ע, מכתב עדר)
היושבים
בארצנו
הקדושה הם
בסכנה כפולה
ומשולשת מהיושבים
בארצות הגולה
האדמו"ר
ריי"צ
מליובאוויטש
זצ"ל
אוי
לי אם לא אומר
ואוי לי אם
אומר כי
ישראל
היושבים
בארצנו
הקדושה הם
בסכנה כפולה
ומשולשת
מהיושבים
בארצות הגולה,
כי מסורת אבות
אשר קודם ביאת
המשיח יטהר
השי"ת את הארץ
מכל תועבותי'
ויקיא את
מחללי הדת
והקד' כאשר
קאה את הגוי
בטרם בוא
ישראל.
כימי
צאתך מאמ"צ
אראנו נפלאות,
ופירשו
דהגאולה
האחרונה תהי'
כמו הגאולה
הראשונה, דכמו
בהגאולה
הראשונה הנה
צעקו ישראל
מעצמת מכאובם
אל האלקים,
וכתי' ותעל
שועתם וגו'
וגם אנכי
שמעתי וגו', הנה
כן בהגאולה
האחרונה שבאה
ע"י זעקת בנ"י
ושועתם מחבלי
משיח, וזהו
כימי צאתך מאמ"צ.
וכשם
דבהגאולה
הראשונה הנה
בטרם שהביא
הקב"ה את
ישראל לנחול
את הארץ הנה
טיהר את הארץ
מתועבותי'
והקיא את הגוי
עושה התועבות
באופן פלאי,
אשר גוים רבים
ובני הענקים
גבורי כח אשר
כל האנשים
כחגבים
בעיניהם הנה
נכחדו הם
ועצביהם מעל
פני האדמה,
הנה כן בגאולה
האחרונה יטהר
השי"ת את הארץ
ויקיא את
המינים ואת
הזדים עושי
התועבות מקרב
הארץ.
רז"ל
אמרו (ב"ק ס, ע"א)
כיון שניתנה
רשות למשחית
אינו מבחין
בין צדיקים
לרשעים ולא
עוד אלא כו' כן
הי' - לא עליכם
ולא עלינו - בכל
המדינות
הכיבוש של
צוררי ישראל,
לבי יתפלץ
לרגלי
מאורעות
האחרונו' אשר
צר הצורר
מתקרב לגבולי
ארץ אבות,
והעומדים
בראש ההגנה
חפשי הדת
מאמיני הבל
בוטחים רק על
זרוע ידם
ושמחים עלי
גיל להעריך
בחורי ישראל
לקרב, וגם
כהיום אשר יד
הקב"ה החזקה
אוחז בעורף
ישראל להשיבו
- אנה ה' בחסד
וברחמים - אל
תורתו
ומצותיו, הנה
הם - המכתירים
למנהיגי
ישראל ובאי
כחם של ישראל -
מחזקים
בנושנות לאמר,
כי ככל הגוים
בית ישראל,
ומורדים בו
באלקי ישראל
ובתורתו
בעזות מצח. ...
(אגרות קודש (ד'
תתנג) אדמו"ר
מוהריי"צ נ"ע).