רבי יוסף
צבי דושינסקי זצ"ל
בכסלו תש"ח כשנתברר שהאו"מ
יצביעו לחלק את א"י למדינה יהודית ומדינה ערבית, הרב דושינסקי שלח מכתב
לועד האו"מ ובקש בשם ששים אלף יהודים נאמנים לתורה תושבי ירושלים שלא תוכלל
ירושלים במדינה היהודית ושיהיה עיר משותפת לכל מדינות העולם.
ואלו דברי המכתב:
עדת היראים בעיר הקודש מצפים
לקיום הנבואה שלא ישלוט שנאה בין האומות אלא יהיו באחדות כמו שכתוב "והיה
באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל
הגוים." (ישעיה ב,ב) לזה אנו מבקשים שתהיה העיר שהיא קדושה לכל האומות
מיוחדת ולמעלה מכל נגיעות לאומיות. צריך להיות ברית בין כל האומות שבכל מצב
שיצויר תהיה העיר הקודש ניטרא"ל ולא ייעשה שום דבר לשנות את מעמדה
הניטרא"ל.
על כן אנו שולחים את מכתבינו
עם בקשתינו המוצדקת: 1) שלא לכלול את ירושלים עם שום מדינה ושלא לחלקה
לחלקים, ב) שלא להטיל על תושבי ירושלים אזרחות שום מדינה, רק אזרחות העיר
הקודש המשותפת לכל אומות העולם, ושתהיה העיר הקודש משותפת ופתוחה לכל
העולם.
ואלו דברי מאמר אחר שאמר
בפני הועד המיוחד לפלשתינא של האו"מ, יולי 16 1947:
בכל הימים האלה שהגיעו
יהודים שומרי תורה מאירופא לא התנגדו תושבי הארץ הערביים, ואדרבה קבלו אותם
בסבר פנים יפות כי הביאו תועלת גדולה לארץ ולא יראו הערביים כלל שישתלטו
היהודים האלה עליהם. והיה ידוע לכל שלא באו היהודים האלה אלא לקיים איזה
מצות של תורתם ובקל באו בקשרים של שלום עם כל חעמים.
עם התחלת המאנדאט של מדינת
ענגלאנד הרוממה, המיוסד על הצהרת בעלפאר, נכנסה תקופה חדשה בדברי ימי ארץ
הקודש. אנו, יהודים שומרי תורה, שאבותינו בנו את הישוב היהודי במשך הדורות
ושהיינו עיקר הישוב כאן זה כמה מאות שנים, היינו תמיד בשלום עם כל העמים
השוכנים כאן, והיתה תקותינו שתהיה תכלית המאנדאט לבנות מקום שיוכלו יהודים
שבגולה לחזור שמה כדי לקיים מצות הבורא יתברך. אבל התנועה הציונית
הפוליטית, המיוסדת על עזיבת התורה, היא שהעלתה לראשונה את המושג של מדינה
יהודית בארץ הקודש. הרבה צרות ושפיכת דמים היו נמנעים אילו התנהל המאנדאט
באופן המקווה ע"י היהודים שומרי התורה.
ועוד, שאילו התנהלו הצבורים
היהודים בארץ על יסוד תורת משה האמיתית, אנו בטוחים שהארץ היתה שקטה והסכנה
שלפנינו עכשיו לא היתה באה לעולם. ולא זו בלבד, אלא שהרציחה הנוראה של
מיליאני אחינו בידי הנאצים במלחמת העולם השנייה היתה נמנעת במדה מרובה, כי
הרבה מהם היו יכולים לבוא בשלום אל ארץ הקודש, כיון שלא היה שום סיבה
להגביל את עלייתם כמו שנעשה בשנים האחרונות.
אך טעות גדולה נעשית במה
שהכירו את ראשי הציונות והסוכנות כנציגי העולם היהודי ושמסרו להם מפתחי
העלייה לאלה המתנגדים להתורה, והם הצליחו להביא לארץ רק יהודים חפשיים
כמותם וסגרו הדלת בפני רבבות יהודים שומרים תורה. ורק לאחר השתדלות ארוכה,
בתמיכת ממשלת פלשתינא, הסכימו לתת מספר קטן של תעודות עלייה לשומרי תורה.
כך הצליחו הציונים להחזיק את מעמדם ע"י הבאת אנשים הנאמנים לשיטתם, ובכך
יסדו קהלות ברחבי הארץ שרוחם היא נגד התורה הקדושה ותבעו דווקא מדינה
יהודית בארץ. וזה גרמה להעלות יראת שכננו הערבים מעליית היהודים, וכך
התחילה ההתנגדות החזקה של הערבים לעליית היהודים.
אנו רוצים לבטא את התנגדותינו המוחלטת למדינה יהודית בשום חלק מפלשתינא.