דברי המבי"ט נגד ציונות

בני אפרים שקדמו לצאת בזמן השיעבוד, לא קמו לתחי' אלא כשהתחילו להשתעבד

והראיה על זה כי אותם שיצאו שלשים שנה קודם הזמן והיו ראויים, אלא שרצו לקרב את הקץ קודם זמן ונהרגו, ועל ששמו בפועל לקיים היעוד זכו לתחייה בזמן יחזקאל בבקעת דורא, ומפני שקדמו בזמן שיעבוד שלא הגיע העת לא זכו לתחייה בזמן שהיו ישראל בגאולה והמעלה, אלא כשהתחילו להשתעבד בשיעבוד בבל בזמן יחזקאל (בית אלקים להמבי"ט, שער היסודות, פרק חמשים).

גאולתינו תלויה בתשובה, משא"כ בגאולות הקודמות שהיה להן זמן קצוב

ולכך אמרו תפלת ערבית רשות, כי זאת הגאולה שאנו מקוים היא רשות בידינו בכל יום אם בקולו תשמעו, מה שלא היה כן בגאולת מצרים שנא' בפירוש זמן הגלות ארבע מאות שנה, וגלות בבל שבעים שנה, ונאמר להם בנו בתים ושבו ונטעו כרמים ואכלו פרים, כלו' כי אין לכם תקוה לצאת מן הגלות עד תשלום השבעים שנה, אבל גלותנו הוא ארוך מצד וקצר מצד, הקיצור הוא שכל זמן שנחזור בתשובה לפניו ונשמע בקולו יגאל אותנו, כי מזמן החרבן היו מצפים לגאולה מפני שהיתה בידם במה שישובו בתשובה, ולכך נסתם הקץ לדניאל ולא נתפרש, כי לא היה אלא כשלא ישובו מעצמם, אבל אם ישובו מעצמם בכל יום יהיו מובטחים שיבא הגואל, כמו שאמר אליהו (פרק חלק) היום אם בקולו תשמעו, ובהגיע זמן הקץ (שם) אם לא יחזרו בתשובה מעצמם יעמיד עליהם מלך עז וקשה שיגזור גזירות עד שיחזרו בתשובה שלמה. (בית אלקים להמבי"ט שער התפילה פרק יח).

ביאור הדברים שגאולת הגוף תלויה בגאולת הנפש

ויש התיחסות לתשובה עם הגאולה לשתבא בגללה, כי הגאולה היא תשועת שעבוד הגוף, והתשובה היא תשועת שעבוד הנפש, כי אין שעבוד מלכיות גדול משעבוד המלך הזקן וכסיל והוא היצר הרע, וכמו שהגאולה היא היפך השעבוד כן התשובה היא היפך העונות, ובעוד שהנפש היא משועבדת ליצר הרע, ראוי גם כן שהגוף יהיה משועבד למלכיות, אבל כשהנפש שחררה עצמה משעבוד היצר במה ששבה בתשובה גמורה, ראוי ג"כ שיהיה הגוף משוחרר משעבוד המלכיות, וזהו שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים ס"ט) קרבה אל נפשי גאלה למען אויבי פדני, רוצה לומר תתקרב אל נפשי בתשובתי כדי שתגאל אותה מן היצר הרע, למען שיהיה סבה שתפדה גופי מיד אויבי (בית אלקים להמבי"ט שער התשובה פרק יח).