רבי יוסף
חיים מבאגדאד
זצ"ל – הבן איש
חי
ועוד
נ"ל טעם אחר
למה שאומרים
הפטרה זאת של
"היתה עלי"
בחודש ניסן,
אע"ג כי מפורש
בדברי רז"ל
שתחיית המתים
שנזכרה
בהפטרה זו,
המדברת במתים
שהחיה יחזקאל
הע"ה, היא היתה
בחודש תשרי,
וא"כ ראוי
שנאמר הפטרה
זו בתשרי ולמה
אומרים אותה
בניסן? אך
יובן הטעם כי
אמרו רז"ל שהמתים
האלה שהחיה
יחזקאל הע"ה,
הם היו שבט
אפרים אשר
דחקו את הקץ
ומיהרו לצאת
ממצרים קודם הזמן
ונהרגו. ולכן
היות ואנחנו
מקוין על
הגאולה
העתידה להיות
בב"א בחודש
ניסן יותר
משאר חדשים,
כמ"ש רז"ל:
בניסן נגאלו
ובניסן
עתידין להגאל,
לכך אומרים
בניסן הפטרה
זו ללמד לישראל
שלא ידחקו את
הקץ, וכמ"ש: "אל
תעירו ואל
תעוררו את
האהבה עד
שתחפץ". וכבר
ידוע כמה וכמה
טרחו לעשות
עניני תיקון
לדחוק את השעה
להביא הגאולה,
ולא עלתה
בידם. גם
שמענו מספרים
מעשה נורא מה
שרצה לעשות
רבינו הרש"ש
ז"ל בענין
המצה לצורך
אכילת ליל
פסח, שבזה היה
ראוי לקרב יום
הגאולה וג"כ
לא עלתה בידו,
כי עדיין לא
היה זמן הרצון
מאת השי"ת על
זאת. (ספר ידי
חיים, הלכות
תפלת חול
המועד פסח,
סעיף ט)
ובאופן אחר נ"ל בס"ד הטעם, דאין אנחנו זוכרים בכל יום אלא רק נסים של יצ"מ, ואין זוכרים נס של הפורים שהיה רב ועצום, שיצאו בו ישראל ממות לחיים, והוא כי בגאולה העתידה כתיב השבעתי אתכם אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ, כי יש שבועה שלא נדחוק את השעה לעשות השתדלות בעבור הגאולה וביאת המשיח, ולכן ארז"ל אין המשיח בא אלא בהסח הדעת, ולכן אמר הכתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, כלומר גאולה העתידה תהיה כמו גאולה של יצ"מ שהיתה בהסח הדעת, וישראל לא דחקו את השעה ולא עשו שום השתדלות ליציאתם ממצרים, והיו עוסקים בעבדות ועינוי, עד ששלח השי"ת את משה בחירו להוציאם, ויאמן העם כי פקד ה' את עמו, ולכן אנחנו זוכרים יצ"מ בכל יום, ללמד שגאולה העתידה תהיה כזאת, ולא יהיו ישראל דוחקין את השעה, לעשות דברים בשביל הגאולה בידים, אלא הכל נעשה מאליו מעשה שמים, משא"כ בענין נס הפורים מצינו דמרדכי הע"ה דחק את השעה מאד, שהכריח את אסתר שתבא אל המלך אשר לא כדת, ותסכן עצמה בסכנה גדולה, אע"פ שהיה עדיין זמן גדול ליום הגזרה, וכל מה שעשתה התנצלות להמתין עוד מעט ימים עד שיקראנה המלך לא הועיל, אלא דחק השעה ודבר עמה קשות שתהיה מוכרחת ליכנס אותו היום אצל המלך בלא רשות, אך תהילות לאל שלא יצא קלקול מדבר זה שדחק את השעה, אלא הצליחה בכניסתה אצל המלך, ועשה לה השי"ת כמה נסים והשיגה המבוקש שלה, וא"כ בזכור ישראל ענין זה אפשר ממנו ילמדו גם כן לענין הגאולה העתידה, לדחוק את השעה ולעשות המצאות להביא את המשיח בכח הזרוע, כאשר עשה ה"ר יוסף דילה ריינא ואחרים, וכן לא יעשה באמת, לכך אין עושים זכרון ענין זה של הפורים, כדי ללמד שאין לעשות כאשר נעשה בנס זה בעבור הגאולה העתידה וביאת המשיח. (בן איש חיל, דרוש ד' לפרשת זכור)