רבי יואל טייטלבוים זצ"ל האדמו"ר מסאטמאר
וכדי להבין דעת המהר"ל שכתב
שהוא ביהרג ואל יעבור כדין שמד שבודאי אין זה בשביל איסור השבועה כאשר
כתבתי למעלה, אבל הדברים מובנים דהנה כתב בשלה"ק במס' שבועות דלשנות אף דין
אחד מדיני התוה"ק אפילו לומר רק בפני האומות על מה שהוא פטור חייב או על
חייב פטור צריך למסור עצמו למיתה שלא לאמר כן, כי הוי כפירה בתורת משה מה
לי דבור אחד מה לי כל התורה, ועיי"ש. והרי דאף שהוא מאמין בלבו בכל התורה
כולה אלא שאומר דיבור זה בפני האומות מפני הסכנה, מכל מקום כיון שהוא דיבור
של כפירה באות אחת בתוה"ק יש לו דין יהרג ואל יעבור כי כל עניני כפירה היא
בכלל ע"ז שהיא כפירה בהאמונה. ולהלן אעתיק לשון תשובת הרדב"ז שמבאר הדברים
בטעמם ונימוקם דמה שיש בו כפירה ר"ל אף אם אין לו מחשבת ע"ז כלל דינו ביהרג
ואל יעבור דגרע מעובד ע"ז ר"ל. והמהר"ם שיק בתשובה או"ח סימן ש"ד אחר שהביא
הדין דבחשש אפיקורסות יהרג ואל יעבור אף שאין בו מחשבת ע"ז כתב עוד דאף
במקום דהיא רק ספיקא דחשש אפיקורסות הוי ס"ד לחומרא ולא שייך בזה ספק נפשות
להקל, יעיי"ש בטעמו.